סמיוטיקה
Yelle, 2011
היקף התחום וזיקתו לדת
בהגדרה הרחבה סמיוטיקה היא מדע הסימנים, מכלול שיטות המסדרות את ההבנה האינטואיטיבית של תקשורת, סימון, משמעות ופרשנות, בהמשך לרטוריקה הקלאסית ולחקר המטפורה. בהגדרה הצרה זהו תחום בן עשורים אחדים, שבו מתכנסות הסמיוטיקה של פירס, הסמיולוגיה הסטרוקטורליסטית של סוסיר, הניתוח הסטרוקטורלי של המיתוס אצל לוי-סטראוס, תיאוריות פוסט-סטרוקטורליסטיות של שיח וחקר האידיאולוגיות הסמיוטיות באנתרופולוגיה הלשונית. הזיקה המיוחדת לדת, על אף התביעה לכלליות מוחלטת, ניכרת בתפקיד שמילאו תורות סימון בפרשנות הטיפולוגית והאלגורית הנוצרית של הכתובים; הליטרליזם הפרוטסטנטי ערער עליה ותקף את הממד הסמיוטי של הטקס, פולחן הדמות, החזרות הנבובות שבתפילה הקתולית ושרירותיות הטקס היהודי, הוגי ההשכלה אימצו את שרירותיות הסימן הלשוני וחתרו אחר שפה אוניוורסלית, ובתגובה שבו הרומנטיקנים אל הטבע, אל המיתולוגיה ואל הסמל כגשר שבין חוויה ספרותית לדתית.
שתי המסורות הסמיוטיות
חקר סימנים דתיים השואף להיות מדעי ולא תיאולוגי או רומנטי צמח משתי מסורות שאין לטשטש ביניהן. המסורת הסוסיריאנית מדגישה ניגודים בינריים בשפה ואת תפקידם בבניית המשמעות, והסימן בה הוא יחס בין מסמן (signifier) למסומן (signified); הניתוח הסטרוקטורלי של המיתוס אצל לוי-סטראוס, הנדון בנפרד, שמר על אוריינטציה סמנטית זו והוא שהשפיע עמוקות על חקר המיתוס והטקס. המסורת הפירסיאנית מדגישה פרגמטיקה, את האופן שבו סימנים עושים דברים, ולכן השפיעה דווקא על חקר הטקס: ניתוח סטרוקטורליסטי מתמקד בהבדל, וניתוח סמיוטי באיקון האינדקסלי (indexical icon), יחס מעין-סיבתי הפרפורמטיבי בשני מובנים, שכן הוא נבנה בביצוע הטקס והוא גורר, לפחות וירטואלית, תוצאות פרגמטיות.
קו מחקר אנתרופולוגי אחד החיל מושג זה כדי...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
