סיכום מלא של ספר דברי הימים א (כל הפרקים)

סיכום בעברית בהיקף 6443 מילים, של הספר:

ספר דברי הימים א (תנ"ך)



להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 16 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה

סיכום ספר דברי הימים א
תוכן עניינים
פרק א' - מאדם ועד אדום: שושלת האנושות עד בני עשו 2
פרק ב' - בני ישראל ושושלת יהודה עד דוד 2
פרק ג' - בני דוד ושושלת המלכים מיהודה עד אחרי השיבה מבבל 3
פרק ד' - משפחות יהודה ושמעון ותפילת יעבץ 3
פרק ה' - שבטי עבר הירדן והגלייתם, ושושלת הכהנים הגדולים 4
פרק ו' - משפחות הלויים, המשוררים וערי הלויים 4
פרק ז' - שבטי יששכר, בנימין, נפתלי, מנשה, אפרים ואשר 5
פרק ח' - שבט בנימין ומשפחת שאול 5
פרק ט' - יושבי ירושלים אחרי השיבה מבבל ומשמרות המקדש 6
פרק י' - מות שאול בהר הגלבוע 6
פרק י"א - דוד נמשח למלך על כל ישראל, כובש את ירושלים, וגיבוריו 7
פרק י"ב - הלוחמים שהצטרפו לדוד, מימי ציקלג ועד ההמלכה בחברון 7
פרק י"ג - העלאת הארון מקרית יערים ומות עוזא 8
פרק י"ד - חירם, בני דוד, ושני הניצחונות על הפלשתים 9
פרק ט"ו - הארון מועלה לירושלים על כתפי הלויים 9
פרק ט"ז - הארון באוהל בירושלים ומזמור ההודיה של דוד 10
פרק י"ז - אלוהים מבטיח לדוד בית ומלכות עולם 10
פרק י"ח - מלחמות דוד ושרי ממלכתו 11
פרק י"ט - חנון מבזה את שליחי דוד, והמלחמה בעמון ובארם 12
פרק כ' - כיבוש רבה ונפילת הענקים מגת 13
פרק כ"א - המפקד, המגפה והגורן של ארנן 13
פרק כ"ב - דוד מכין את בניין המקדש ומצווה על שלמה 14
פרק כ"ג - שלמה מומלך, והלויים נמנים ומחולקים לתפקידיהם 15
פרק כ"ד - עשרים וארבע משמרות הכהנים 15
פרק כ"ה - עשרים וארבע משמרות המשוררים 16
פרק כ"ו - השוערים, שומרי האוצרות והממונים על העניינים החיצוניים 16
פרק כ"ז - מחלקות הצבא, נשיאי השבטים ושרי המלך 17
פרק כ"ח - דוד מוסר לשלמה את תבנית המקדש לעיני כל ישראל 17
פרק כ"ט - התרומות למקדש, תפילת דוד, המלכת שלמה ומות דוד 18


פרק א' - מאדם ועד אדום: שושלת האנושות עד בני עשו
ספר דברי הימים נפתח ברשימת יוחסין ארוכה, שמטרתה להראות מניין בא עם ישראל ומה מקומו בין העמים. הפרק פותח באדם הראשון ועובר בעשרה דורות עד נח ושלושת בניו, שם, חם ויפת, ומפרט את העמים שיצאו מכל אחד מהם: מיפת יצאו עמי הצפון והים, מחם יצאו כוש, מצרים, כנען והעמים שישבו בארץ לפני ישראל, ובהם גם הפלשתים, ובתוך הרשימה נזכר נמרוד, בן כוש, שהיה הגיבור הראשון עלי אדמות. מבני שם נמשך החוט אל עבר, שבימי בנו פלג נחלקה האנושות לעמים ולשונות, ומשם ישר אל תרח ואל אברם, הוא אברהם.
מאברהם מתפצלת הרשימה לשניים. קודם נמנים בניו שלא נבחרו: בני ישמעאל, בני קטורה הפילגש, ובהם מדין, ואחר כך בני יצחק, עשו וישראל. צאצאי עשו מפורטים בהרחבה, ובהם עמלק, נכדו של עשו, שיהיה לימים אויבם המר של ישראל. בצד בני עשו נמנים גם בני שעיר, התושבים הקדומים של אדום, ואחריהם רשימת המלכים שמלכו באדום עוד לפני שהיה מלך בישראל, ורשימת האלופים, ראשי השבטים האדומיים. הפרק מספר בעצם מי הם כל השכנים: לכולם יש מקום בעולם, אבל הסיפור עצמו עומד להתרכז בבני ישראל.

פרק ב' - בני ישראל ושושלת יהודה עד דוד
הפרק מונה את שנים עשר בני ישראל, ואז עובר ישר אל השבט שחשוב למחבר יותר מכל האחרים: יהודה. מיהודה נולדו חמישה בנים, ובהם ער, שמת בגלל רעתו, ופרץ וזרח, שנולדו לו מכלתו תמר. מזרח יצא עכן, שנקרא כאן עכר, האיש שהמיט אסון על ישראל כשלקח מן השלל שהוחרם ביריחו. מפרץ ממשיכה השושלת המרכזית: חצרון, רם, עמינדב, נחשון נשיא יהודה במדבר, ומשם סלמא, בועז, עובד, ישי, ושבעת בני ישי, שהצעיר שבהם הוא דוד. לצדם נזכרות אחיותיו של דוד, צרויה ואביגיל, ובניהן, ובהם יואב ואבישי ועמשא, שימלאו תפקיד מרכזי בימי מלכותו.
רוב הפרק מוקדש לענפים האחרים של משפחת חצרון: ירחמאל, שבניו ישבו בדרום יהודה, וכלב, שמשפחתו הולידה את חור ואת בצלאל, האומן שבנה את המשכן. בין השמות נזכרים גם סיפורים קטנים: חצרון שנשא אישה בגיל שישים והוליד את אבי יאיר, שהחזיק עשרים ושלוש ערים בגלעד; וששן, שלא היו לו בנים ונתן את בתו לעבדו המצרי, וממנה נמשכה שושלת שלמה. בסוף הפרק נמנות משפחות שישבו בבית לחם, בקרית יערים ובערים אחרות ביהודה, ובהן משפחות של סופרים ממוצא קיני.

פרק ג' - בני דוד ושושלת המלכים מיהודה עד אחרי השיבה מבבל
כאן נמנים בני דוד: שישה נולדו לו בחברון, שם מלך שבע שנים וחצי, ובהם אמנון, אבשלום ואדוניה, שכל אחד מהם יביא על אביו צרה בימי מלכותו; ואחרים נולדו לו בירושלים, שם מלך שלושים ושלוש שנה, ובהם שלמה, בנה של בת שוע, היא בת שבע. הפרק מזכיר גם את תמר, אחותם.
משלמה נמשכת שושלת מלכי יהודה דור אחר דור, מרחבעם, אביה ואסא, דרך חזקיהו ומנשה, עד יאשיהו ובניו, שבימיהם חרבה הממלכה. יהויקים ובנו יכניה, הוא יהויכין, הוגלו לבבל, והרשימה אינה נעצרת בחורבן: היא ממשיכה את צאצאי יכניה בגלות ואחריה, דרך זרובבל, שעמד בראש השבים לירושלים, ועוד כמה דורות אחריו. כך מודיע המחבר, שכתב אחרי השיבה מבבל, שבית דוד לא נכרת.

פרק ד' - משפחות יהודה ושמעון ותפילת יעבץ
הפרק חוזר למשפחות יהודה ומונה ענפים נוספים שלא נזכרו קודם, בעיקר משפחות שישבו בערי השפלה ובהרי יהודה, אבות של ערים כמו תקוע, בית לחם, זיף ואשתמוע. בתוך הרשימה נזכר עתניאל, השופט הראשון, ומשפחות של בעלי מלאכה: גיא חרשים, שתושביו היו אומנים, משפחות אורגי הפשתן, והיוצרים שעבדו בשירות המלך. בין השמות משתרבב סיפור קטן על איש בשם יעבץ, שהיה נכבד מאחיו: אמו קראה לו כך משום שילדה אותו בעצב, והוא התפלל לאלוהי ישראל שיברך אותו, ירחיב את גבולו ויגן עליו מכל צרה, ואלוהים נתן לו את מה שביקש.
החלק השני עוסק בשבט שמעון, שבטו הקטן של אחי יהודה, שישב בדרום הארץ בערים כמו באר שבע וציקלג. השבט לא גדל כמו יהודה. בימי חזקיהו מלך יהודה יצאו ראשי משפחות משמעון למצוא מרעה לצאנם, מצאו ארץ שקטה ושמנה שישבו בה בני חם, הכו את יושביה והתנחלו במקומם. חמש מאות אנשים אחרים מבני שמעון הלכו להר שעיר, השמידו את שארית העמלקים שנותרו שם וישבו במקומם.

פרק ה' - שבטי עבר הירדן והגלייתם, ושושלת הכהנים הגדולים
ראובן היה בכורו של ישראל, אבל הבכורה נלקחה ממנו משום שחילל את יצועי אביו, כשלקח את פילגשו, וניתנה לבני יוסף, ואילו ההנהגה עברה ליהודה. הפרק מונה את משפחות ראובן, שישבו ממזרח לירדן והתפשטו עד שפת המדבר כי צאנם רב, ואת משפחות גד שישבו בבשן ובגלעד. שלושת השבטים שישבו מעבר לירדן, ראובן, גד וחצי שבט מנשה, היו עם של לוחמים. בימי שאול נלחמו בני ראובן בהגרים, שבט נוודים, ניצחו וישבו באוהליהם במזרח הגלעד. במלחמה נוספת של שלושת השבטים נגד ההגרים ושבטי מדבר אחרים זעקו לאלוהים בקרב, הוא שמע להם, והם ניצחו ולקחו שלל עצום של גמלים, צאן, חמורים ושבויים, וישבו באדמת האויב.
אבל השבטים האלה בגדו באלוהי אבותיהם ועבדו את אלילי העמים שאלוהים השמיד מפניהם, ולכן הקים אלוהים נגדם את מלכי אשור, פול ותגלת פלאסר, שהגלו אותם לארצות רחוקות, ושם נשארו. בסוף הפרק מתחילה רשימת בני לוי, ובמרכזה שושלת הכהנים הגדולים: מאהרן, דרך בנו אלעזר ונכדו פינחס, עד צדוק, הכהן בימי דוד, ומשם עד עזריה, שכיהן במקדש שבנה שלמה, ועד יהוצדק, הכהן הגדול שהלך בגולה כשנבוכדנצר הגלה את יהודה וירושלים.

פרק ו' - משפחות הלויים, המשוררים וערי הלויים
הפרק מונה את שלוש משפחות לוי, גרשום, קהת ומררי, ואת הדורות שיצאו מכל אחת. בתוך שושלת קהת נזכרים אלקנה ובנו שמואל, הוא שמואל הנביא, ובניו. אחר כך באים שלושת ראשי המשוררים שדוד הקים לשיר במקדש מהיום שהארון מצא את מנוחתו בירושלים: הימן מבני קהת, שהוא נכדו של שמואל, אסף מבני גרשום, שעמד לימינו, ואיתן מבני מררי, שעמד לשמאלו. הם שירתו לפני המשכן עד שבנה שלמה את בית המקדש, ואז עברו לשרת בו.
בעוד שהלויים האחרים הופקדו על כל שאר העבודה במשכן, אהרן ובניו לבדם הקטירו על המזבחות וכיפרו על ישראל, כפי שציווה משה, ושושלת הכהנים הגדולים מאהרן עד צדוק נמנית כאן שוב בקצרה. החלק האחרון של הפרק הוא רשימת ערי הלויים. ללויים לא ניתנה נחלה כמו לשאר השבטים, ובמקומה הקצו להם בגורל ערים פזורות בתוך נחלות כל השבטים, עם שטחי מרעה סביבן. בני אהרן קיבלו שלוש עשרה ערים בנחלות יהודה, שמעון ובנימין, ובהן חברון, שאת שדותיה קיבל כלב בן יפונה; ושאר משפחות קהת, גרשום ומררי קיבלו ערים בנחלות השבטים האחרים, בשני עברי הירדן.

פרק ז' - שבטי יששכר, בנימין, נפתלי, מנשה, אפרים...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^