משפט פלילי ועוני: על אחרּות חברתית כמנוף להכרה בהגנת העוני כסייג לאחריות פלילית - בעקבות ת"פ 17571-01-18 מדינת ישראל נ' בהלקר
טבקה, 2018
א. פתח דבר
ביום 6.9.2018 נתן בית משפט השלום ברמלה את החלטתו בעניין בהלקר. נדונה בו אחריותה הפלילית של נאשמת, אם לשני ילדים, שגנבה כרטיס אשראי והשתמשה בו כדי להאכיל את ילדיה הקטינים. כל אחת מהפעולות מהווה עבירה שדינה עד שלוש שנות מאסר. חרף הודאתה של הנאשמת ואף שהתגבשו כל יסודות העבירות, בית המשפט זיכה אותה מכל אשמה, בקביעה שהזיכוי נובע ממצבה הסוציו-אקונומי ומכך שעילת ביצוע העבירות הייתה עוניה. העוגן המשפטי לזיכוי היה סייג זוטי דברים, שלפיו שווי הגניבה נמוך ומשקל העבירה שולי וזניח. פסק דין קצר זה מעורר שאלה יסודית על הקשר שבין אחריות פלילית למצב סוציו-אקונומי, ומחייב היכרות עם תחום משפט העוני ועם זיקתו למשפט הפלילי.
ב. משפט פלילי ועוני: על הבניית אחרות חברתית באמצעות מנגנון מוסדי
1. משפט העוני: אחרות חברתית של אנשים החיים בעוני
בספרות המחקר על עוני קיימת הסכמה רחבה שלפיה אחד הסממנים המובהקים של עוני כתופעה חברתית, ואחת החוויות המשמעותיות של אנשים החיים בעוני, הוא מוטיב האחרות. מדובר במנגנון תרבותי-סימבולי שבאמצעותו החברה מבחינה בין מי שחי בעוני לבין מי שלא, מתארת, מגדירה ומעצבת שוני, ומדירה את מי שקוטלג כך לשוליים החברתיים, הקהילתיים, הכלכליים והפוליטיים. קטלוג זה נכפה על אנשים החיים בעוני כאקט חד-צדדי, באמצעות דפוסי לשון, דימויים, תיוג תרבותי והבניית סטיגמות. כך למשל ההנחה שעוני נובע מחוסר רצון...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
