מקומה של תנועת 'חיבת ציון' בקריסתה של עליית תר"ן‑תרנ"א
גולדשטיין, 2016
פתיחת שערי העלייה והשפעת מדיניות האימפריות
בסוף שנות השמונים של המאה התשע עשרה התרחשו שני שינויים מדיניים מהותיים שסללו את הדרך לעלייה גדולה של יהודים מרוסיה לארץ ישראל. מצד אחד, האימפריה העות'מאנית פתחה את שערי הארץ בפני יהודים, מתוך תקווה שאלה יביאו עימם השקעות כלכליות לחיזוק כלכלתה הקורסת. בקרב השלטון העות'מאני שררה התפיסה שיהודים כמו הברון רוטשילד מייצגים את ההון העולמי.
מן העבר השני, התרחשו שינויים במדיניות הפנים של רוסיה. מצד אחד הוחרפה האפליה כלפי היהודים והוגבלו זכויותיהם, ומנגד התאפשרה לראשונה הגירה חוקית מארץ זו. מדיניות כפולה זו עודדה אלפי יהודים לחפש עתיד חדש בארץ ישראל.
הכרה רשמית בתנועת חיבת ציון והקמת הוועד האודסאי
בשנת 1890 הוכרה לראשונה תנועת חיבת ציון על ידי השלטונות הרוסיים. בעקבות זאת הוקמה "חברת תמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה ובפלשתינה", שנודעה בשם הוועד האודסאי. ההכרה...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
