מפלגת ישראל ביתנו בין המיינסטרים לפוליטיקה של הקהילה הרוסית
Khanin, 2010
תקציר
מפלגת ישראל ביתנו הפכו להפתעה העיקרית של בחירות 2009, כשזכתה ב-15 מושבים בכנסת – בהשוואה לארבעה מושבים בהופעתה הראשונה בבחירות מאי 1999. שני-שלישים ממושבים אלו נבחרו מקולות דוברי רוסית, שהיגרו לישראל בשני הגלים האחרונים של העליה הרוסית היהודית – של שנות ה-70 וביחוד לאחר 1990; ומושב שלישי הגיע מקולות ילידי ישראל ומישראלים ותיקים. הרכב זה הראה את הדילמה הגדול של ישראל ביתנו – למצוא מודוס ויונדי בין שאיפותיה הלאומיות הרחבות של המפלגה ואופיה הקהילתי הרוסי הפרה-דומיננטי. בתחום הקהילה, הפכה המפלגה בית למהגרי ברה"מ לשעבר שחיפשו אחר כלים עצמאיים לקבלת גישה לקבלת החלטות ברמה הלאומית, אך לא רצו להצביע למפלגה אתנית בברור. ברמה הלאומית, ישראל ביתנו מציעה 'החלפת טריטוריה ואוכלוסיה', שהיתה 'אלטרנטיבה נאו-צנטרית' הן עבור 'שטחים תמורת שלום' של השמאל והן עבור רעיון 'שלום תמורת שלום' של הימין. כתוצאה מכך, ישראל ביתנו הצליחה למשוך מצביעים מתונים רבים, שבעבר הצביעו לקדימה, ליכוד ואף לעבודה. חלק גדול מההצלחה נובעת מדמותו הכריזמטית של מנהיג המפלגה אביגדור ליברמן. נראה שליברמן, בצורה טובה יותר מאחרים, הצליח לבטא את תחושות התסכול של קבוצות פריפריאליות שונות (הן במשמעות החברתית והן הפיזית) בחברה הישראלית וכן את תחושת הכעס בקרב ישראלים יהודים רבים לרוחב הקשת הפוליטית, שהפכו למודאגים לאור ההתנהגות ה'בלתי פטריוטית' של מנהיגי המגזר הערבי בישראל. ברור למדי כי הנישה החברתית והפוליטית שכעת נתפסה על ידי ישראל ביתנו – עם ליברמן או בלעדיו – עונה על דרישה של חלק ניכר בחברה הישראלית.
מבוא
מפלגת ישראל ביתנו היתה הפתעת הבחירות של 2009, בה הכפילה את כוחה כמעט פי 4 לעומת בחירות 1999. מהי הרלוונטיות החברתית והפוליטית של מפלגה זו? האם היא מייצגת תופעה ארוכת-טווח, והאם הצלחתה תלויה בעיקר במנהיג המפלגה? האם הצלחת המפלגה היא תוצאה של מודל אינטגרציה של האוכלוסיה מברה"מ לשעבר לתוך...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
