למי יש נטייה להגיב לאיומי טרור ומלחמה מקבילים? בחינה של פגיעות באמצעות תגובתיות דיפרנציאלית לעומת תגובתיות גלובלית
Shmotkin & Keinan, 2011
מבוא
מחקר זה בחן את ההבדלים האישיותיים בין אנשים בישראל שהתמודדו בו זמנית עם איום טרור ישיר ועם איום של מלחמה מתקרבת, וכן את תפקידן של תכונות אישיות - הכוללות מעמד סוציו-דמוגרפי, מצב בריאות סובייקטיבי, קשר לשואה ותכונות אישיות בסיסיות - בניבוי אופי התגובות לאיומים אלו.
עיתוי המחקר הנוכחי: המחקר נערך בישראל בחודשים ינואר עד מאי 2003, בזמן שאיום של פעולות טרור במסגרת אינתיפאדת אל-אקצה חפף לאיום חדש יותר של עימות צבאי אפשרי עם עיראק.
מטרות, שיקולים רעיוניים והשערות: התגובות לאיומי הטרור והמלחמה הוערכו בשלושה תחומים: רגשי (חרדה כתוצאה מהסכנה), קוגניטיבי (מחשבה על הסכנה) והתנהגותי (נקיטת צעדים להפחתת הסכנה). המחקר בחן את ההשערות הבאות:
1) תגובות חזקות יותר הן לאיום הטרור והן לאיום של עימות אפשרי עם עיראק יהיו מתואמים עם סטטוס השכלתי וכלכלי...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
