טרנספורמציות התפתחותיות: לקראת הגוף כנוכחות
Johnson, 2009
מהות השיטה: טרנספורמציות התפתחותיות
טרנספורמציות התפתחותיות (DvT) הן שיטת טיפול בדרמה הנשענת על משחק חופשי בגוף ראשון, בו מתקיימת אינטראקציה דרמטית-מאולתרת בין המטפל למטופל. השיטה מבוססת על ארבעה רכיבים עיקריים: טרנספורמציה, התגשמות (embodiment), מפגש, ומרחב משחק. מטרת השיטה היא לאפשר שינוי מתמיד של דימויים וזהויות על ידי מגע עם ה"מקור" (Source) הפנימי, דרך משחק אינטואיטיבי ומגולם.
עקרונות יסוד
אי־יציבות הקיום
הנחת היסוד המרכזית של DvT היא שהקיום עצמו אינו יציב. מושגים כמו מבנה עצמי, זהות, קשרים בינאישיים ומוסדות חברתיים הם מבנים זמניים שמתמוססים עם הזמן. לפיכך, היציבות היא אשליה, והתנועה הבלתי פוסקת בין מצבים היא טבע האדם. בניגוד לבודהיזם השואף להגיע לנירוונה, DvT אינה חותרת לייצוב אלא ללמידת הסתגלות לתנודות החיים.
תיאוריה של התהוות
השיטה שואבת מהשקפת העולם האמנציוניסטית, הרואה בעולם כתוצר של זרימה טבעית ולא של רצון או בנייה מכוונת. המטפלים אינם עוסקים בבניית תכנים חדשים אלא מאפשרים למה שקיים בגוף...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
