התעללות רוחנית: המשגה ראשונית בעקבות קבוצה טיפולית חרדית
דהאן ולוי, 2011
רקע: ארבעה סוגי התעללות וגבולותיהם
האלימות כלפי נשים חוצה גזעים, תרבויות וחברות, ורק זה כשלושים שנה היא נחשבת בעיה חברתית במערב ובישראל. התיאוריה בתחום צמחה ממחקר כמותי בתרבות המערבית, ובשני העשורים האחרונים הרחיבו ואתגרו אותה גישות קונסטרוקטיביסטיות, פנומנולוגיות ופמיניסטיות, שעמדו על מורכבות התופעה ועל שונותה בין אוכלוסיות אתניות ומעמדות. ההתעללות מסווגת בדרך כלל לארבעה סוגים: אלימות פיזית, כגון דחיפה, מכה וחבלה; התעללות נפשית, הגורמת לאישה לחוות את עצמה באופן שלילי; התעללות מינית, כגון יחסים ללא הסכמה; והתעללות כלכלית, שליטה במשאבים המביאה אותה לתלות. סיווג זה אינו ממצה את חוויית הנשים הדתיות והחרדיות, ולתיאורה נדרש מושג חמישי: התעללות רוחנית, שימושי כנראה גם לאוכלוסיות אחרות שהרוחניות מרכיב מרכזי בחייהן.
ההקשר החרדי
התרבות החרדית מדגישה הקדשת החיים לבורא עולם, התנהגות על פי ההלכה וציות לרבני הדור, ומבדלת עצמה אידיאולוגית מן הסביבה. האוכלוסייה החרדית בישראל הטרוגנית מאוד, ואפיוניה הדמוגרפיים נבדלים: מגורים בריכוזים, מסלולי חינוך נפרדים, גיל נישואין ראשונים נמוך, מיעוט יחסי של גירושין, ילודה גבוהה והכנסה ממוצעת לנפש נמוכה. היא מסתייגת מחשיפת בעיותיה בפני שירותי הרווחה ומעדיפה סיוע בלתי-פורמלי פנים-קהילתי, אף שבשנים האחרונות מסתמנת פתיחות הדדית. האלימות בחברה זו ברובה מוסתרת והידע המחקרי עליה דל. קו מחקר אחד ניתח מקורות יהודיים קלסיים ופסקי הלכה והצביע על הפער בין מחויבויותיהם הדתיות של גברים כלפי נשותיהם לבין מצבן בפועל של נפגעות אלימות; בדיקת עמדותיהם של...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
