המדע כייעוד

סיכום בעברית (תרגום מסוכם) בהיקף 1218 מילים, של הפרק:

Weber, M. (1946). Science as a vocation (H. H. Gerth & C. W. Mills, Trans.). In H. H. Gerth & C. W. Mills (Eds.), From Max Weber: Essays in sociology (pp. 129-156). Oxford University Press. (Original work published 1919)



להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 39 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה

המדע כייעוד
Weber, 1946

התנאים החיצוניים של הקריירה האקדמית
התנאים החומריים של המדע כמקצוע מעמידים את השאלה מה סיכוייו של תלמיד מחקר המקדיש את עצמו למדע באוניברסיטה. בגרמניה נפתחת הדרך במשרת מרצה מן החוץ (Privatdozent), המלמד בלא שכר זולת דמי ההרצאה של תלמידיו, ולכן היא נשענת על תנאי מוצא פלוטוקרטיים; בארצות הברית מתחילים במשרת עוזר בשכר צנוע, ועמה באות התביעה למשוך קהל גדול, אפשרות פיטורים ועומס הוראה כבד. המכונים הגדולים של הרפואה ומדעי הטבע הם מפעלים של קפיטליזם ממלכתי שבהם חוזרת הפרדת העובד מאמצעי הייצור, והעוזר תלוי במנהל המכון כעובד בהנהלת בית חרושת; אמריקניזציה זו תבלע גם את התחומים שבהם האומן עדיין מחזיק בכליו.
מעל לכול שולט המקרה, ואין כמעט מסלול חיים שבו הסיכוי מכריע כל כך. מקומה הבולט של הבינוניות נובע לא מנחיתות אישית אלא מחוקי ההכרעה של גופים קולקטיביים, כבבחירות האפיפיור, שבהן זוכה לרוב המועמד השני. לכך נוסף האופי הכפול של המקצוע: הכשירות כחוקר והכשירות כמורה אינן חופפות, והתחרות על מספרי הנרשמים הופכת את מניין הסטודנטים למבחן מדיד בעוד הכשירות המדעית נותרת בלתי שקילה; אמירה שמרצה הוא מורה גרוע היא גזר דין מוות אקדמי גם אם הוא החוקר הראשון במעלה בעולם. החיים האקדמיים הם אפוא הימור פרוע; למבקש עצה לקראת ההסמכה ראוי להשיב בשאלה אם יוכל לשאת בלא להתמרמר בינוניות אחר בינוניות המטפסת מעליו, וליהודי נאמר מראש שיניח כל תקווה.

הייעוד הפנימי: התמחות, תשוקה והשראה
המדע נכנס לשלב התמחות שלא נודע כמותו, ורק כמומחה קפדן יכול היחיד להגיע להכרה בטוחה שהשיג דבר מושלם;...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^