הדת היהודית והדמוקרטיה הישראלית
שביד, 1999
שתי מהויות פתוחות
היחס בין הדת היהודית לדמוקרטיה הישראלית טעון בירור משני הכיוונים, שכן שתיהן מהויות דינמיות ופתוחות שהוויכוח מתנהל לא רק ביניהן אלא גם בתוכן: הדת אינה מהות אחידה המוסכמת על כל הדתיים, וגם בדמוקרטיה הוויכוח על פירוש ערכיה ועל המסגרות המיישמות אותם נדרש מעצם ערכיה. היא קיימת לשם עמה ואזרחיה ועליה לבטא את תרבותם ולא להכתיב אותה, ולכן אין משטר דמוקרטי דומה לזולתו ואף לא לעצמו בכל עת: הוא תהליך של התמודדות עם אתגרים, ובהם הדת, מן המרכיבים החשובים בזהות התרבותית של כל עם.
יסודות דמוקרטיים בדת היהודית
הדת היהודית הסתגלה לאורך תולדותיה לצורות משטר שקיבלה מבחוץ, וגם במלכות יהודית היה דפוס השלטון העתקה של דפוס חיצוני בתוספת התאמות תורניות. בגלות העדיפו נאמני התורה משטר שכלל יסודות דמוקרטיים או שאיפשר דמוקרטיה במישור החברתי שבו יושם אורח החיים התורני.
עדיפות זו נובעת מיסודות דמוקרטיים שהדת עצמה נשאה: המהות המוסרית של המונותיאיזם בהבנתו הנבואית והחוכמתית, והמהות העממית של התורה כברית ישירה בין אלוהים לכל העם ולא רק לשליטיו ולכוהניו:
1. קדושת החיים כערך עליון.
2. כבוד האדם, כל אדם, כנברא בצלם אלוהים ובדמותו.
3. חירות האדם הבוחר והאחראי למעשיו, המחויב לאלוהים ולכן אסור בשעבוד לבשר ודם כמותו.
4. המלכות לאלוהים בלבד והיא מתגלה בתורתו, ומכאן שלטון החוק: הכל שווים לפניו והוא מרסן את השלטון.
5. שלטון החוק קיים לטובת בני האדם, והערך המפרש אותו הוא ואהבת לרעך כמוך.
6. מיסוד המשטר על ברית כפולה, בין בני העם לבין עצמם ובין העם לאלוהיו, ומכאן שאף החוק האלוהי תקף רק מכוח הסכמת המצטווים.
יסודות אלה התיישמו בהלכות ועיצבו את...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
