האוונגרד כתוכנה

האוונגרד כתוכנה
מנוביץ', 2002

הקדמה
בשנות ה90, של המאה ה20 הופיעה שוב, המילה "חדש". אולם עכשיו, לא הוצמדה למדיום מסויים כמו צילום, דפוס או סרט, אלא למדיה באופן כללי. התוצאה הייתה המונח: "מדיה חדשים". מונח זה שימש קיצור דרך לצורות תרבותיות חדשות אשר לשם הפצתן מסתמכות על מחשבים דיגיטליים.
השאלה הנשאלת היא אם המדיה החדשים הם אכן האוונגרד התרבותי החדש איך ניתן להבינם ביחס לתנועות האוונגרד המוקדמות יותר? מאמר זה, בוחן את המדיה החדשים ביחס לאוונגרד של שנות ה20. המאמר מתמקד בעיקר במחוזות הרדיקאלים ביותר של פעילות האוונגרד של שנות ה 20 – רוסיה וגרמניה.
מה שעומד כאן להשוואה, הם המדיה החדשים בתחילת המאה ה20 והמדיה החדשים בפתח המאה ה – 21. המעבר הטכנולוגי של כל התקשורת התרבותית אל תקשורת מחשבים נכנס להילוך גבוה בשנות ה 90. אבל באורח פרדוקסאלי לא נראה שמהפכת המחשבים מלווה חידושים משמעותיים כלשהם ברמה של טכניקות התקשורת.
בכל הנוגע לשפות התרבות המדיה החדשים הם עדיין מדיה ישנים. מדוע? אם כל תקופה תרבותית בהסטוריה הביאה איתה צורות חדשות; אוצר מילים חדש, מדוע מסתפק עידן המחשב בשימוש בשפות התקופה הקודמת,דהיינו העידן התעשייתי.

האוונגרד כתוכנה
המעבר לכלים ממוחשבים לא הובילה להמצאה של צורות חדשות באופן רדיקלי, נראה שהמחשב מחזק את הצורות הקיימות (מה שיש עכשיו). נשאלת השאלה, איך ניתן להבין היעדר זה שלא צורות חדשות רדיקליות בתרבות אשר עוברת מחשוב מהיר וכבד משקל? חלק מהתשובה הוא שטכניקות התקשורת של שנות ה20 רוכשות מעמד חדש עם המדיה החדשים. כך המדיה החדשים אכן מייצגים שלב חדש של האוונגרד. כלומר, חזון האוונגרד התגשם במחשב. דוגמא לכך: אסטרטגיית האוונגרד של הקולאז' חוזרת ומופיעה כפקודת "גזור והדבק", שהיא הפעולה הבסיסית ביותר שמבצעים בנתוני כל מחשב.

אוטומיזם חזותי/אונטולוגיה אטומיסטית
האוונגרד של שנות ה-20 פיתח גישה מיוחדת לתקשורת החזותית,שמכנים אותה-אטומיזם חזותי. גישה זו מבוססת על הרעיון, שניתן לבנות מסר חזותי מורכב ממרכיבים פשוטים, שהשפעותיהם הפסיכולוגיות ידועות מראש. האטומיזם החזותי קיבל משמעות חדשה בשנות ה-20, כאשר אמנים חיפשו דרכים להשליט סדר הגיוני בתקשורת ההמונים.
הגישה האטומיסטית לתקשורת שבה ומופיעה במשנה מרץ במדיום המחשב. מה שהיה תיאוריה...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^