בכורה ופדיון הבן / ניסן רובין
רובין, 2005
טקס פדיון הבן מיועד רק לזכר שהוא בן בכור לאימו. בכור הוא מי שנולד ראשון באדם ובבהמה והוא זוכה למעמד מיוחד בכמה עניינים. המקרא מבחין בין בכור לאב, המכונה "ראשית אונו" לבין בכור לאם המכונה "פטר רחם".
זכויות בכור האב הם בעיקר בשלושה עניינים של ירושה: ירושת רכוש, ירושת מישרה וירושת ייחוס. זכויותיו של בכור האב מעניקות לו מעמד חברתי משפטי מיוחד על פני שאר אחיו. לעומת זאת הזכויות של בכור לאם הוא בראש ובראשונה בעל עמדה מיוחדת בתחום הדתי, שיש לו משמעות עיקרית של קדושה, אך אין לו זכויות מיוחדות בירושה או בכל תחום אחר.
בכורות האדם והבהמה המוקדשים לה' מיועדים בסופו של דבר לכוהנים : בכור בהמה טהורה נאכל ע"י הכוהנים בקדושה, במקום המקדש. לאחר זריקת דם והקטרת חלב, פטר חמור נפדה בשה ואם אינו נפדה נערף, אבל בכור אדם נפדה ע"י הוריו מידי הכוהן בהיותו בן חודש, בחמישה ₪.
יש פסוקים הרומזים שלבכור הייתה גם קדושה נוספת, קדושת כהונה, לפי שהיה מיועד לתפקיד במקדש...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
