ארנסט בקר וסטנלי מילגרם: תלמידי הרוע של המאה ה-20
Martin, 2016
ארנסט בקר וסטנלי מילגרם, חקרו וניסחו תיאוריות מרכזיות שעוסקות בניסיון להבין את מקורות הרוע האנושי, ובמיוחד את ביטויו העזים במוראות של מלחמת העולם ה-2. ההסברים שהציגו שני חוקרים אלו שונים בתכלית. סטנלי מילגרם וארנסט בקר חקרו את הרוע, כל אחד מכיוון שונה. בקר התמקד בכיוון התרבותי-קיומי, ומילגרם מהכיוון התיאטרלי-ניסויי. המאמר מנסה להדגים את האופן שבו מעצבים קורות החיים האישיים והחשיפה לדמויות מפתח משמעותיות, את עולמו התיאורטי והמתודולוגי של החוקר. מטרת המאמר להראות שמקור ההבדל בהסברים שלהם נמצא בגילם, בחוויות האישיות שלהם, ובהשכלה הגבוהה שקיבלו. זו גישה הסטורית-ביוגרפית. המאמר מנסה להבין את שורש ההבדלים בתפיסתם, בהתבסס על שני מוקדי השפעה עיקריים:
• חוויות ילדות וקורות חייהם האישיים ובכלל זה היכרותם באופן אישי עם זוועות השואה.
• ומסגרות הלימודים וההתפתחות האקדמית שלהם ובכלל זה אנשי מפתח ותיאורטיקנים מרכזיים שעבדו עמם.
תופעת הרוע האנושי נחקרה רבות על ידי חוקרים בתחומי מחקר שונים. הכותב מציג אסכולות שונות שטיפלו בנושא הרוע:
• גישה פסיכולוגית- המציעה הסברים במונחים ביוכימיים, נוירופסיכולוגיים, אבנורמליים או ניסיון חיים קשה ואומלל.
• גישה סוציולוגית- המציעה הסברים במונחים של תנאים סוציאליים ופרקטיקות ארגוניות.
הרעיונות של ארנסט בקר וסטנלי מילגרם בולטים נוכח התיאוריות הקיימות בתחום.
• בקר- בגלל השילוב הבלתי צפוי בין התרבות לבין הנחות היסוד של התיאוריה האקזיסטנציאלית.
• מילגרם- בגלל התיאטרליות יחד עם הקפדה הכביכול ניסויית.
הנושאים המרכזיים שבהם עוסק המאמר:
• סיכום חייהם ועבודותיהם של בקר ומילגרם.
• השוואה בין הזהויות האקדמיות, התיאוריות והשיטות המיוחסות למחקריהם אודות הרוע.
• הסבר על ההיסטוריה הביוגרפית בהבדלים בין הגישות בתיאוריות ובשיטות, ובדרכים השונות שבהם הם מאירים את הרוע האנושי, בעזרת הדגשת השואה.
תהליך הכשרתו והתקדמותו האקדמית של מילגרם
עבודת המחקר, בתואר הראשון בקווינס קולג', הייתה במדעי המדינה. הוא הגיש את מועמדותו לתואר השני באוני' הארווארד במחלקה ליחסים חברתיים, לעבודת מחקר בפסיכולוגיה חברתית. המחלקה הייתה מושכת מאוד משום שהייתה לה גישה מדעית לנושאים שעניינו את מילגרם, כולל סגנון מנהיגות ושכנוע המוני, החקירה בוצעה ע"י פסיכולוגים חברתיים בחזית תחום החקר.
הבעיה היא שמילגרם לא למד קורסים בפסיכולוגיה והאוני' דחתה את קבלתו. אך בעזרת עידוד מגורדון אלפורט שהיה יו"ר המחלקה ליחסים חברתיים, מילגרם לקח חמישה קורסים בפסיכולוגיה משלוש אוני' שונות בניו יורק בקיץ והצליח בהם, והתקבל להארווארד כסטודנט מיוחד בסתיו של אותה השנה. גורדון אלפורט נהפך לדמות הכי משפיעה בחייו האקדמיים של מילגרם מקור קבוע לעידוד וחיזוק. אלפורט התרשם מאמביציה חסרת הגבולות וההתמדה נוכח מכשולים. אלפורט גם ארגן תמיכה כספית ללימודיו של מילגרם, ורוב הקריירה שלו סיפק אלפורט יעוץ חכם ואפקטיבי למילגרם.
בהיותו בהארווראד, מילגרם פרח במגוון הרחב והאינטלקטואלי שסופק ע"י המחלקה ליחסים חברתיים, ששאבו את תכנית הלימודים מפסיכולוגיה קלינית וחברתית, אנתרופולוגיה חברתית וסוציולוגיה. ההצטיינות שלו בשנה הראשונה לתואר השני זיכתה אותו בסטודנט מין המניין. מלבד אלפורט הייתה לו אינטראקציה עם רוג'ר בראון, טלקוט פרסונס, ג'רום ברונר, וסולומון אש. מילגרם הפך להיות עוזר מחקר לסולומון אש בשנים 1955-1956. מילגרם הושפע מאוד מהגישה הניסויית ומהשיטות של אש לחקירת קונפורמיות. ב- 1960 הוא הפך לסגל זוטר באוני' ייל בעזרתו של אלפורט.
תחום המחקר של מילגרם תחת הנחייתו של סלומון אש במהלך לימודיו לתזה, והקשר בין תורתו ומחקריו של קורט לוין לבין מילגרם:
• עבודת התזה של מילגרם עסקה בהשוואה רב-תרבותית בין סטודנטים ועובדים נורווגים וצרפתיים על קונפורמיות באותה הגישה של אש שמילגרם תכנן, ביצע וניתח.
• לימודיו של מילגרם הציבו אותו במסורת של קורט לווין של מחקר פסיכולוגי חברתי כהדגמה מבוקרת שמערבת את השימוש בפרודצורה ובניסויים מבוימים הנבנים בקפידה.
• המנטור של השיטה הניסויית היה סולומון אש, שעבד בצורה ישירה בתוך המסורת החוקרת של הפסיכולוגיה החברתית שפותחה ע"י קורט לווין. השיטה הזו הובילה חקירה חברתית שהייתה מיועדת הן מדעית והן רלוונטית מאוד וחשובה לנושאים חברתיים.
סדרת הניסויים המפורסמים של מילגרם בנושא "ציות לסמכות", כללו את השימוש ב"מכונת השוקים" הידועה שבנה לצורך הניסויים. הניסויים נערכו באוניברסיטת ייל, בשנים 1962-1961. המטרה המרכזית של תכנית המחקר של מילגרם על כל 24 הניסויים שנכללו בה הייתה לחקור את הציות לסמכות, וההסבר לרוע, במיוחד של הנאצים במהלך השואה, כמטרה הכי חשובה בתכנית המחקר שלו. בסדרת המחקרים הוא בדק את הנכונות של אמריקנים נורמטיביים לתת כביכול שוק חשמלי מאוד מסוכן ואף קטלני למתנדבים כמותם. מילגרם הגשים את משאלתו להטביע חותם במחקר הפסיכולוגי ולזהות תופעה חברתית בעלת השלכות משמעותיות כמו זו שחקר סלומון אש:
כמעט כל הביוגרפיות על מילגרם וסטודנטים בחייו ובעבודתו סכימו עם מחקרי הציות לסמכות כנסיון להסביר את אופי והגורמים של הרוע האנושי, במיוחד כפי שהתבטר בשואה. מאוד רבים של מאמרים העלו שאלות והעריכו את התיאוריות ושיטת מחקרו של מילגרם כרלוונטיים לשאלת הרוע. כמו כן, מילגרם ממשיך להיות אחד מהחוקרים הפסיכולוגיה החברתית הכי מצוטטים בהיסטוריה של הפסיכולוגיה.
לאחר הצגת דרכו של מילגרם, מציג ג'ק מרטין את מהלכי ההתפתחות המקצועית־ אקדמית של ארנסט בקר, אשר הובילו אותו לתחום המחקר שנקרא אנתרופולוגיה אקזיסטנציאליסטית Existential Anthropology. דרכו של בקר לחקירת מקורות הרוע האנושי הייתה מפותלת יותר מזו של מילגרם.
מהלכי הקריירה של ארנסט בקר
לאחר סיום לימודיו בתיכון, בקר התגייס לצבא ארה"ב ושם חווה באופן ישיר את הזוועות של מלחמת העולם השנייה. שנה לאחר סיום שירותו הצבאי, הוא נרשם לאוני' סירקיוז במחלקה לאנתרופולוגיה שבה הוא סיים תואר ראשון באומנות באנתרופולוגיה. לאחר סיום לימודיו באוניברסיטה, והיות וידע צרפתית בצורה שוטפת הוא התחיל לעבוד בשגרירות ארה"ב בפריז. ולאחר מכן, בעזרתו של רונלד לייפר, לימים יהיה חברו הטוב באה"ב סידר לו משרה ב- CIA, שבו הוא נפגש עם מרגלים רוסיים שריגלו לטובת ארה"ב.
לאחר שהבין שעבודה ב CIA חונקת אותו, הוא חזר לאוני' סירקיוז להשלמת דוקטורט באנתרופולוגיה חברתית ותרבותית, תחת הנחייתו של האנתרופולוג ומומחה ליפן דאגלס הרינג. עבודת התזה שלו עסקה ביקורת רציונאלית על אמונה ומנהגי הזן. בזמן לימודי הדוקטורט, גבר העניין בחקירה הבינתחומית ובין תרבותית של בני האדם, ביסס את עצמו כאנתרופולוג פילוסופי, תוך שהוא עובד במסגרת הכללית של פרויד ומרקס, כמו גם הושפע מג'ון דיואי.
מאותו זמן והלאה, עבודת חייו של בקר הייתה לפתח הבנה סינתטית (המושתת על פרדיגמה אמריקאית, פסיכואנליזה, היסטוריה ומדעי החברה,...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
