אירגונים ממוסדים – המבנה הפורמלי כמיתוס וטקס
Meyer & Rowan, 1977
ארגונים נאלצים לאמץ הסדרים ונהלים שהתגבשו במסגרת תפיסות שליטות שעברו רציונליזציה, כך הם מגבירים את הלגיטימצה ואת סיכויי הישרדותם ללא קשר ליעילותם של הנהלים האלה. המבנים הפורמליים של ארגונים רבים בחברה הבתר-תעשייתית הם שיקוף דרמתי של המיתוסים הרווחים בסביבתם המוסדית ולא דווקא של צורכי פעילותם האמיתית.
תיאוריות רווחות לגבי מבנים פורמליים
ישנה הבחנה בין מבנה פורמלי של ארגון לבין פעילותו היום-יומית הלכה למעשה. מבנה פורמלי- מתווה, מפת הארגון. (יחידות, מחלקות, תפקידים, תוכנית פעילות). מה שקושר בינים הוא המטרות וקווי המדינות היוצרים תיאוריה רציונלית. ההנחה היא שמבנים פורמליים רציונליים הם הדרך היעילה ביותר לנהל ארגון (מתבסס על ובר- על היווצרותם ההיסטורית של הבירוקרטיות) גודל וטכנולוגויה מגבירים את המורכבות של הקשרים, את חלוקת העבודה ומחריף את הבעיה ביחסי הגומלין. מבנים בירוקרטיים נתפסים כאמצעי היעל והרציונלי ביותר להנהגה. הבעיה היא שמחקרים מראים שקיים פער גדול בין הארגון הפורמלי לבלתי-פורמלי. גילו שהקשרים רופפים, שלא עובדים לפי הנהלי, שהחלטות לא מיושמות. היעילות מוטלת בספק. הכל מעורפל מדי ואין תיאום.
המקורות המוסדיים של מבנים פורמליים
ישנם שני מקורות למבנים פורמליים: לגיטימציה, ודעת הקהל. תכונות של המיתוסים היוצרים מבנים ארגוניים פורמליים:
1. בגדר מרשמים לא-רשמיים שעברו רציונליזציה, מגדירים מטרות חברתיות כמטרות טכניות שניתן להשיגן בדרך רציונלית.
2. ממוסדים מאוד, לא ניתנים לשיקול דעת של משתתפים או ארגונים כלשהם. מובן מאליו.
דוגמאות:
1. מקצועות- שעברו רציונליזציה, לכל עיסוק מקצים את הפעילויות המתאימות לו, אם יעיל ואם לא.
2. תכניות פעילות- מיונים של תחומי עיסוק ארגוניים והוראות לביצוע, נוסחאות מן המוכן שיכולות להתאים לכל ארגון.
3. טכנולוגיות- הופכות למיתוסים מחייבים לגביארגונים, בלי קשר לשאלה כמה זה יעל, רק מעצם השימוש בהן הארגון יוצר לעצמו חזות של ניהול אחראי ומונע ממנו להיות מואשם ברשלנות.
הטענה הראשונה של המחבר היא שכאשר מתגבשים כללים מוסדיים שעברו רציונליזציה בתחום פעילות מסוים, ארגונים פורמליים נוצרים ומתרחבים באמצעות אימוץ כללים אלו כמרכיבים מבניים. המיתוסים מגדירים תחומים חדשים של פעילות. הפעילות מרחיבה את המבנה הפורמלי כדי להתאזן עם המיתוסים..
הטענה השנייה של המחבר היא שככל שהחברה מודרנית יותר, כך מתפשט יותר המבנה המוסדי שעבר רציונליזציה בכל תחום נתון, וגדל מספר התחומים שיש בהם מוסדות שעברו רציונליזציה.
כלומר, ישנן שתי סיבות בגללן חברות מודרניות עברו רציונליזציה:
1. ראשית - רשתות קשרים נעשות מורכבות יותר ככל שהחברה נעשית יותר מודרנית.
2. שנית- חברות מודרניות גדלות בכללים מוסדיים הפועלים כמיתוסים המציגים...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
