איכרים ותנועות מהפכניות: הוייטקונג כמקרה בוחן
Tovy, 2010
במהלך מלחמת וייטנאם יזמו ממשלות ארצות הברית ודרום וייטנאם את תוכנית צ'יאו הוי (Chieu Hoi), "זרועות פתוחות", שעודדה עריקה מן הווייטקונג ושיבה אל חיק האומה הווייטנאמית, והצלחתה הייתה תלויה בהבנת המניעים להתגייסות, שהמחקר בן התקופה הזניח לטובת מבנה הארגון ופעילותו. מאוכלוסיית האיכרים שאב הווייטקונג את כוחו, את מחסהו, את מזונו ואת אנשיו, ואף שהאספקה הגיעה בחלקה דרך שביל הו צ'י מין, כוח האדם בא מדרום וייטנאם עצמו. לפי התורה המאואיסטית מחייבת מלחמת מהפכה סיוע פעיל של מיעוט ותמיכה סבילה של רוב האוכלוסייה החקלאית, וכדברי מאו האיכרים הם ללוחם הגרילה מה שהמים הם לדג; ארגון מהפכני וחילוני שהגדיר את עצמו תנועה אגררית נאלץ אפוא להתאים את שיטותיו לאיכרים. בסיס הראיות הוא מחקרים סוציולוגיים ואנתרופולוגיים בני הזמן, לא אחת בהזמנת הצבא האמריקני.
איכרים ותנועות מהפכניות: רקע תיאורטי
חוקרים חלוקים בשאלה מה הביא חברות חקלאיות למרוד, אך מסכימים שהמטרה האיכרית הסופית הייתה שיפור רמת החיים. גישת הכלכלה המוסרית (moral economy) תולה את אי השקט הכפרי בהרס החברה המסורתית בידי הקפיטליזם שבא עם הקולוניאליזם, וגישת הכלכלה הפוליטית (political economy) בהרס המעמדות המסורתיים ויחסי הפטרון ולקוח; שתיהן מניחות שהפרת האיזון במערכת של זכויות וחובות מאלצת את החברה לחפש חלופה, כלומר למרוד. המרד הווייטנאמי של 1930 ממחיש את שילובן: חיבור הכלכלה המקומית לכלכלה העולמית דרך השיטה הקולוניאלית הצרפתית ומשבר שנות השלושים, שהפיל את מחיר האורז, הולידו מרד כפרי נרחב בשנים 1930 עד 1931, מסורתי באופיו ולא לאומי-קומוניסטי כבסין וברוסיה. צרפת דיכאה אותו בקלות, אך הוא הוכיח...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
