תרבות חומרית
Carp, 2011
מהי תרבות חומרית
תרבות חומרית (material culture) היא שדה טרנס-דיסציפלינרי מתגבש, המחבר תולדות אמנות, ארכאולוגיה, חקר הדת, היסטוריה, אנתרופולוגיה, פולקלור, היסטוריה של הטכנולוגיה, גאוגרפיה תרבותית, סוציולוגיה ומדע החומרים והשימור לשם פרשנות מלומדת של החומר. יתרונו הוא הגישה אל כל שכבות החברה: ברוב הזמנים והמקומות רק אליטות, ולרוב גברים, הפיקו טקסטים, בעוד נשים, עניים ואף עבדים יצרו תרבות חומרית.
אין מדובר באוסף חפצים. כל ארטיפקט (artifact) גורר תבנית דינמית של פעולות, אנשים, מיומנויות, טכנולוגיות, מערכים חברתיים וארטיפקטים נוספים שתבניותיהם חופפות חלקית, ומערך המערכים הזה הוא נוף תרבותי (cultural landscape); אפשר לפתוח בפעולה, באדם או במיומנות, וכל אחת מוליכה אל האחרות. תרבות חומרית היא כל מה שהוא תפיסתי ותרבותי כאחד, לרבות הקשרי השימוש והייצור, המרחב, הזמן וכל אופני התפיסה ולא רק הראייה: אי-נראות אינה אי-תפיסתיות.
דת חומרית והמתודה
שלוש הבחנות היוריסטיות מבהירות את השדה: דת חומרית; השפעות דתיות חומריות על תרבות חילונית; ורכיבים החוצים את הגבולות. דת חומרית היא כל הנתפס בחושים ושייך למסורת דתית - חפצי פולחן, דימויים, אדריכלות ומוזיקה, אבל גם מזון, ריחות, כריעה בתפילה, הסתרת שיער הנשים, צום ואיסור קעקוע - וגם התהליכים והאנשים המייצרים, מפעילים ואוכפים אותם. דתות ממשמעות גופים, מכוננות מרחב מקודש, מסדירות מזון ומבנות זמן.
המתודה מוצגת כנוהל מסודר לחקר נתונים, אך בתוקף שווה היא האמצעי שבאמצעותו נתונים וידע מובאים להופיע ולהיראות מובנים מאליהם. כשם שהכלים ותפיסת הטקסטואליות משתתפים במשמעות הנחלצת מטקסט, כך הפרקטיקות הדיסציפלינריות המגולמות בגוף והתרבות החומרית שבאמצעותה הן נעשות הן...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
