תעשיות עתירות ידע בישראל: גיאוגרפיה תעשייתית חדשה
פלזנשטיין, 1991
ברוב המדינות המפותחות בעולם, כולל בישראל, חלה בעשרות השנים האחרונות עליה בחשיבותן של תעשיות עתירות ידע (תעשיות הייטק) בכלכלת המדינות. קיימות שתי הגדרות שונות לתעשייה עתירת ידע:
1. תעשייה שמייצרת מוצרים חדשניים עם קצב תחלופה ושינוי מהיר ועם דגש על מחקר ופיתוח ושימוש בכוח עבודה אקדמאי ומיומן.
2. תעשייה אשר בתהליך הייצור של מוצרים פשוטים ואפילו ישנים משתמשת בטכנולוגיה חדשנית ומתקדמת.
בתעשיות עתירות ידע מקובל לכלול מספר תחומים שבהם חלה עיקר ההתפתחות המדעית והטכנולוגית - תחום האלקטרוניקה (בשל הפיתוח הרב במיזעור רכיבים), תחום הרפואה (הנדסה גנטית), תחום החלל והאנרגיה (פיתוח תהליכי הפקה וניצול אנרגיית השמש ואנרגיה גרעינית). יש להדגיש, שגם כאשר ענף תעשייתי כלשהו מוגדר כעתיר ידע, אין זה אומר שכל המפעלים באותו ענף הם עתירי ידע.
עמק הסיליקון - ריכוז של תעשיות עתירות ידע
המרכז הגדול והמפורסם ביותר בעולם של תעשיות עתירות ידע נמצא ב"עמק הסיליקון" דרומית מזרחית לסן פרנסיסקו שבקליפורניה. באזור זה התרחשו שני תהליכים מרכזיים - חל ריכוז מרחבי של תעשיות עתירות ידע וחלה צמיחה מהירה של תעשיות אלה, עם חברות רבות שמספקות שירותים עסקיים שונים כמו - ייעוץ פיננסי, עריכת דין, שיווק ופרסום. לתעשיות עתירות ידע מספר מאפייני מיקום עיקריים:
1. תעשיות עתירות ידע נוטות להתרכז במרכזים בודדים ולא להתפזר על פני המרחב.
2. תעשיות עתירות ידע נוטות להתמקם בשולי אזורי מטרופולין.
3. תעשיות עתירות ידע נוטות להתמקם באזורים ללא מסורת תעשייתית קודמת.
גורמי המיקום העיקריים של תעשיות עתירות ידע
בעוד שבתעשיות מסורתיות היתה חשיבות רבה לנושא עלויות ההובלה של חומרי הגלם ושל המוצרים ולכן היתה חשיבות רבה למיקום ליד חומרי הגלם כדי לחסוך בעלויות הובלתם, הרי שבתעשיות עתירות ידע גורם המיקום החשוב יותר הוא כוח האדם המיומן (לכן התיאוריה של ובר למיקום תעשיות אינה מתאימה לתעשיית הייטק, משום שבהייטק אין חשיבות למשקל ולעלות הובלתם של חומרי גלם או של המוצרים הסופיים שהנפח שלהם אינו רב). להלן גורמי המיקום החיוניים לתעשייה עתירת ידע:
1. כוח אדם מיומן, אקדמאי וברמה מדעית גבוהה וקירבה לאוניברסיטאות יוקרתיות ולמוסדות מחקר - תעשיות עתירות ידע מתוחכמות דורשות עובדים עם כישורים טכנולוגיים וטכניים. בתעשיות עתירות ידע יש שלושה שלבים - שלב מחקר ותיכנון, שלב פיתוח וייצור של רכיבים אלקטרוניים ומוליכים למחצה ושבבים, ושלב ההרכבה של מוצרים אלקטרוניים לצרכנים. הפעילות מתבצעת על ידי חברות רב לאומיות, כאשר שלב התיכנון, המחקר והפיתוח דורשים הרבה הון וידע ולכן נפוצים ב"עמקי הסיליקון" של מדינות מפותחות, בעוד שלב ההרכבה שדורש יותר כוח עבודה רב, זול, פשוט ובלתי מיומן, כולל נשים, נפוץ גם במדינות מתפתחות (עולם שלישי). הקירבה לאוניברסיטאות חשובה במיוחד בשלבים ההתחלתיים של התפתחות מפעל הייטק לצורך שימוש בייעוץ ובמעבדות מחקר. אוניברסיטאות אחדות הקימו בסמוך להן "פארק מחקר", שמספק תשתית פיסית (של מבנים לדוגמא) למפעלי ההייטק המתחילים. ככל שהמפעל נעשה גדול יותר, כך הוא נעשה יותר עצמאי והקשר והתלות שלו באוניברסיטה פוחתים. דוגמאות ל"פארק מחקר" - קריית ויצמן בנס ציונה, ופארק המחקר של אוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה שתרם להתפתחות "עמק הסיליקון" ליד סן פרנסיסקו.
2. סביבת מגורים מטופחת עם איכות חיים גבוהה ועם רמת שירותים חברתיים-תרבותיים גבוהה בישוב שסמוך למפעל - כמו כן, קיימת גם חשיבות לקירבה למרכזים מטרופוליניים (ערים מרכזיות גדולות), שמשמשים מרכז כלכלי-תחבורתי-תקשורתי.
3. קירבה לנמלי תעופה - לצורך הובלה של שבבי מחשב ומוליכים שנחשבים מוצרים בעלי ערך כלכלי גבוה (יקרים) אבל משקלם נמוך, לצורך ניהול עסקים ברמה בינלאומית (פגישות עבודה וכנסים של מדענים ממדינות שונות), וכדי להגיע במהירות ללקוחות. תעשיות הייטק הופכות להיות תעשיות גלובליות (כלל עולמיות).
4. אזורים שזוכים לעדיפות בהשקעות הון ממשלתיות - ההשקעות הממשלתיות במכוני מחקר ממשלתיים או סיוע למפעלים באמצעות מענקי מחקר ביטחוניים מכשירים את הקרקע לצמיחת תעשיות הייטק אזרחיות. הממשלה גם יכולה לעודד חברות זרות להשקיע בהקמת מפעל הייטק. כמה ממרכזי ההייטק הגדולים והמצליחים בעולם צמחו על רקע ביטחוני.
5. יוזמה ו"הון...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
