שוק פרטי ולחץ ציבורי: על עיצוב מושג האחריות החברתית של תאגידים

שוק פרטי ולחץ ציבורי: על עיצוב מושג האחריות החברתית של תאגידים
שמיר, 2007

מבוא
בכתיבה הסוציולוגית הביקורתית של שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, היתה מדינת הרווחה יעד בלתי פוסק לביקורת. כיום מוצאים שוב את הקריאה להפיח רוח חיים בתשתיות הסעד והרווחה של המדינה. בד בבד התעצמה התפיסה שלפיה השתנו יחסי הכוחות בין המדינה לשוק. במיוחד מתפתחת המודעות לכוחם הגובר של תאגידים רב לאומיים, המשמשים סוכנים מרכזיים של הקפיטליזם הגלובלי, ומוקדי עוצמה בעלי השפעה רבה על חלוקת המשאבים העולמית. טענה שכיחה היא כי בצד עוצמתם הכלכלית של תאגידים, יש להכיר גם בעוצמתם הפוליטית והתרבותית הגוברת.
הדיון בעוצמתם של תאגידים רב-לאומיים עוסק בין השאר בעובדה שאין בנמצא מערכות מדינתיות ועל-מדינתיות שמסוגלות לפקח, להעריך ולרסן את פעילותם שואפת הרווח. תובנות אלו, הנוגעות לתנאים הגלובליים החדשים, הביאו להעתקת תשומת הלב הציבורית מפעולותיהן של ממשלות, לעבר פעולותיהם של תאגידים בכלל, ושל תאגידים רב-לאומיים בפרט.
עם השינוי ביחס הכוח בין השוק למדינה, החלה להישמע הטענה כי, בהתחשב בחלקם היחסי בעוגת הזכויות החברתיות, על התאגידים הרב-לאומיים לשאת בעול גדול יותר של חובות חברתיות.
ממחצית שנות ה-90 אפשר להבחין בבירור בלחץ ציבורי גובר על תאגידים "סוררים", המתבטא בין השאר בחרם צרכני, מכירת מניות ולחצים על גופים מוסדיים למכור אחזקות בחברות "לא אחראיות", הפגנות, תביעות משפטיות, הבכה ציבורית, ובלחצים גוברים לרגולציה תאגידית חדשה.
רעיון האחריות החברתית של תאגידים הפך לשדה מאבק כלכלי ופוליטי בעל השלכות רבות. ההשלכות הן על צורת פעילותם של תאגידים רב-לאומיים מצד אחד, ועל צורת המאבק בעוולות החברתיות שהתאגידים מייצרים במהלך פעילותם העסקית מצד שני. מבחינה מושגית, אפשר לטעון כי הדיאלקטיקה הבסיסית המאפיינת את התעצמותו של הקפיטליזם הגלובלי, היא שככל שהמרחב הציבורי מופרט והולך, כך גובר העניין הציבורי במרחב הפרטי.
נראה כי השדה מאורגן סביב ציר מאבק הנע בין הנסיון להקנות למושג אחריות חברתית משמעות מחייבת ובת אכיפה, לבין הנסיון להקנות למושג אופי וולנטרי ואלטרואיסטי. בין שני קטבים אלו פועלים שחקנים רבים, התורמים לשדה מגוון של רעיונות ופרקטיקות.
העוצמה התאגידית חסרת התקדים יצרה תנאים להתפתחות שדה אחריות חברתית, כתוצר מורכב של לחצים חברתיים, וכתגובה תאגידית ללחצים אלו. הקפיטליזם נשען תמיד על ביקורות של הסטטוס קוו כאותות אזהרה ביחס להתפתחות הצורות העתידיות שלו, ומשתמש בביקורות אלו כדי לגלות את הנוגדנים הדרושים לנטרול התנגדות, וכדי להגדיל את רמת הרווחיות המגולמת בשיטה. לפיכך, ניתוח הפרקטיקות המאפיינות את המאבקים החברתיים המתמקדים בעוצמה התאגידית צריך לכלול גם התמודדות עם תגובת התאגידים לאיומים אלו.

מאבקים
רוב צורות המאבק בתאגידים...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^