קשרי הגומלין בין עבודה בשכר לעבודה במשפחה
שטייר, 2005
בשלושים שנה האחרונות חל שינוי ניכר במספר הנשים המשתתפות בשוק העבודה במדינות המתועשות. וכיום הוא עומד על כמעט חצי מכלל כוח העבודה. בנוסף חל שינוי בהרכב כוח העבודה הן מבחינת הגיל והן מבחינת הסטטוס המשפחתי של הנשים שעובדות. (בעבר, הנשים שעבדו היו צעירות ורווקות או מבוגרות שילדיהם גדלו). הגידול בשנים האחרונות נובע מכניסתן של נשים נשואות עם ילדים לשוק העבודה.
יחד עם השינויים המספריים חלו גם שינויים אחרים: עלייה ברמת ההשכלה של נשים, דחיית גיל הנישואים והלידות, ירידה בפריון וכ'ו. כתוצאה מכך רוב המשפחות המערביות הינן משפחות של שני מפרנסים, בעוד הדפוס הישן של משפחות "המפרנס היחיד" הולך ונעלם.
עבודה ומשפחה - מקונפליקט לשילוב
חלוקת התחומים עבודה ומשפחה לתחומים נפרדים מאז תקופת המהפכה התעשייתית גרמה לכך ששני אלו נתפסו גם כתחומים מתחרים. כל אחד מהם דורש אנרגיות פיזיות ורגשיות רבות ולכן לא מאפשר לקיים מעורבות מלאה בשניהם יחד.
גישות שונות עסקו בנושא: הגישה הפונקציונלית טוענת שחלוקת העבודה המגדרית נועדה לשמור על שלמות ותפקוד המשפחה. תפקיד האם חשוב לגידול הילדים ולחינוכם לעתיד, והאב הוא המפרנס ועליו מוטלת האחריות לעצב את מעמדה של המשפחה בחברה הרחבה. חריגה מנורמה זו נתפסת כפוגעת בתחום הפעילות עליו מוטלת האחריות.
הגישה הכלכלית (בקר) מציגה את החלוקה כבסיס למיקסום היכולות והתועלות של המשפחה. בבסיס טענה זאת עומדת תפיסת "היתרון היחסי", לפיו בן הזוג שיש לו יתרון יחסי בשוק ישקיע את מירב זמנו בעבודה ומי שטוב בטיפול במשפחה ישקיע בטיפוח המשפחה. בתפיסה זו המשפחה נתפסת כיחדה הומוגנית-רציונלית ובה נאספים כל המשאבים ל"קופה משותפת", וכל בני הבית נהנים ממשאבים אלו בהתאם לצורך.
כניסת הנשים לשוק העבודה ערערה את חלוקת התפקידים אך לא שינתה אותם. מתכנתי הגישה וחוקריה הציגו את עבודת הנשים כבעיה כיוון שחשיבות עבודת הנשים היא משנית, ופוגעת בתפקוד משק הבית, שלמות המשפחה והקשר הזוגי.
במהלך שנות ה-70 החל לגבור המחקר העוסק בקשרי הגומלין בין העבודה למשפחה. גישות מרקסיסטיות ופמינסטיות הדגישו את הקשר בין תהליכי ייצור ושעתוק יחסים מגדריים במשק הבית ובכלכלה, שיצרו יחסים מדרגיים בין השניים ותפסו את תחום...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
