קרקע, עבודה ואוכלוסיה בקולוניזציה הציונית: היבטים כלליים וייחודיים
שפיר, 1993
מחקרים העוסקים בתולדות החברה הישראלית מספרים בדרך כלל אחת משתי עלילות: הראשונה, כיצד המתיישבים הציונים הקימו חברה יהודית בא"י, לעתים תוך מחלוקות פנימיות ביניהם. השנייה, כיצד התפתח הקונפליקט בין היהודים לבין הערבים, שמטבע הדברים עיינו את הניסיון הציוני להקים ישות יהודית בארצם. העלילות מצטלבות המחקרים לעתים נדירות, שפיר מעוניין לטעון כי העלילות שזורות זו בזו. מחקרים אלו מתרכזים בסיפור היהודי הפנימי של הקמת החברה הישראלית ומייחסים תפקיד מרכזי לערכים ולרעיונות שהמהגרים הביאו עימם ממקום מוצאם. שפיר טוען כי חשיבותם של תנאים חומריים היא שבאמת היוותה תפקיד מרכזי זה. בין התנאים הללו הייתה חשיבות מכרעת ל3 גורמים: שוק הקרקע, שוק העבודה והיחס המספרי בין אוכלוסיית המתיישבים והאוכלוסייה המקומית.
אותם מחקרים המתרכזים בעלילה הקשורה למתיישבים, טוענים כי לאידאות אשר הביאו ממרכז אירופה תפקיד מרכזי בהקמת החברה הישראלית, אך שפיר טוען כי תפקידן קטן. לפיו, לתנאים החומריים חשיבות גדולה יותר ובעיקר ל3 מהם: שוק הקרקע, שוק העבודה והיחס המספרי בין אוכלוסיית המתיישבים והאוכלוסייה המקומית. שפי מבקש לטעון כי תוך ניסוי וטעייה בשווקי הקרקע והעבודה אימצו המתיישבים היהודים דפוסי פעולה שהייתה להם השפעה מכרעת על המאפיינים של החברה והמדינה העתידיים.
אותם מחקרים המאמינים בניתוק העלילות מציגים את האופי והקצב השונה של התפתחות היישוב היהודי והחברה הפלסטינית כראייה לכך שאלו היו חברות נפרדות ולא היה ניצול של המקומיים ע"י המתיישבים.
מאז שנות ה70 החלה להתגבש בקרב החוקרים בישראל ואף בכלל גישה חדשה וביקורתית, לפיה ניתן להשוות בין ההתיישבות הישראלית העכשווית לבין חברות קולוניאליות אחרות. חסידי גישה זו טוענים כי ההתיישבות בגדה המערבית וברצועה אינה רצויה וההתיישבות במישור החוף מבורכת. פרספקטיבה זו מתעלמת מהדמיון בין ההתיישבות ב48 ל67 ולכן מחמיצה את האפשרות להשוות בין עבר להווה ובאמצעות השוואה זו לבצע ניתוח סוציולוגי היסטורי של החברה הישראלית שפיר טוען כי ישנו דמיון עקרוני אך גם שוני מסוים בין ההתיישבות הציונית לבין תהליכי הקולוניזציה מעבר לים. בנוסף, שפיר טוען כי יש להבין את שינויים שחלו בחברה הישראלית...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
