עיבוד מידע חברתי והבנה רגשית בקרב ילדים עם לקויות למידה
Bauminger et al., 2005
תקציר
מטרתו של המחקר הנוכחי היא לבדוק בצורה מקיפה תהליכים חברתיים קוגניטיביים אצל ילדים על לקויות למידה ואצל ילדים ללא לקויות למידה, בהתמקד על תהליכי מידע חברתיים ויכולות הבנה רגשיות מורכבות, כגון: הבנת רגשות מורכבים מעורבים ורגשות חבויים.
החוקרים דנו בהשלכות הנוגעות לקושי בהבנת יכולות חברתיות אצל ילדים על לקויות למידה כמו גם בהשלכות להתערבות בכישורים חברתיים.
המחקר בחן שתי יכולות קוגניטיביות, חברתיות בסיסיות אצל ילדים עם לקויי למידה, במהלך אמצע הילדות. יכולות אלו נקראות: תהליכי מידע חברתיים (SIP) והבנה רגשית, ביחס לזיהוי וידע של רגשות. כמו כן, המחקר התמקד ברגשות המורכבים אצל ילדים עם לקויות למידה וביכולת ההבנה הרגשית הגבוהה שלהם, כשההקשר וההשקפה משחקים תפקיד מכריע. מטרת המחקר, לגשר על הפער בספרות המקצועית בכדי לספק הבנה נרחבת ואינטגרטיבית יותר, על הקשיים החברתיים והרגשיים באוכלוסיית לקויי הלמידה.
מסגרת תיאורטית
קיים קונצנזוס נרחב בהתייחס ליכולות החברתיות-רגשיות המצופות באפיון ליקויי למידה. החוקרים מחקרים קודמים אימצו את הגישה לעיל, ובהתאם אליה הדגימו חסך במספר כישורים בתחומים החברתיים והרגשיים אצל ילדים עם לקויות למידה. קוגניציה חברתית יכולה להחשב כאחד התחומים בהם ילדים לקויי למידה מתקשים, כאשר היא מקשרת בין הקוגניציה שלהם לבין הקשיים החברתיים והרגשיים יחד.
מחקר קודם הציע מודל קוגניציה חברתית המשלב בתוכו תהליכים רגשיים בכל שלב של מידע חברתי שמעובד. החוקרים בדקו את הקשיים המאפיינים תהליכי מידע חברתיים אצל ילדים לקויי למידה, בהשוואה לקשיים הרגשיים של ילדים אלו. קיים מחסור בספרות המקצועית, בנושא קשיים אצל ילדים לקויי למידה, ביכולות הבנה רגשיות ברמה גבוהה. מחקרים טרם עלו על הקשר בין תהליכי מידע חברתיים לבין יכולות הבנה רגשיות, אצל ילדים לקויי למידה.
חוקרים נוספים הציעו מודל הממשיג תהליכים קוגניטיביים המצויים בבסיס האינטראקציות החברתיות אצל ילדים. במודל זה קיימים שישה שלבים, כאשר הראשון עוסק בהצפנת רמזים חברתיים; השני עוסק ברובד הרגשי, המציג ומפרש רמזים; השלישי מבהיר מטרות ופעולות; הרביעי מחפש אחר תגובות חברתיות אפשריות; החמישי, בו ניתנת תגובה להחלטה, לאחר שכלול של מספר תגובות והערכת הסיכוי לתוצאה המועדפת; והשלב השישי והאחרון, עוסק בביצוע ההתנהגות לפי התגובה הנבחרת, תוך מתן ביקורת על השפעותיה ביחס לסביבה וויסות ההתנהגות בהתאם.
כמו כן נמצא כי כי ילדים לקויי למידה פועלים פחות טוב במודל שציינו לעיל, ביחס לבני גילם. מחקר זה, נחשב לייחודי כיוון שנתן ראיה רחבה על המודל כולו ביחס ללקויי למידה. יחסי הגומלין בין הבנה חברתית לבין הבנה רגשית, הופכים למשמעותיים במהלך אמצע הילדות, כאשר ההבנה הופכת למורכבת. היות ומחקרם של טור כספא ובריאן התמקד בעיקר ברגשות בסיסיים, המחקר הנוכחי חידש בהתעסקותו ברגשות מורכבים,מעורבים וחבויים.
מחקרים נוספים הראו קשיים של ילדים לקויי למידה בשלבים שונים, כגון: הצפנה, הצגת אותות חברתיים- רגשיים, מיקוד ברמזים משמעותיים, מתן תשומת לב לרמזים חיצוניים, מתן פירוש הולם למצבים חברתיים, הבנת רמזים חברתיים- מילוליים ובלתי מילוליים, תהליכי תפיסה חברתיים, מציאת קודים חברתיים וקבלת החלטות (הבנויות מתכנון אסטרטגיה לפעולה, פיתוח מטרות, אלטרנטיבות חברתיות, משוב סביבתי וצפיית תגובת הסביבה). כל השלבים שתוארו לעיל, מסבירים את תגובתם הלקויה של הילדים למצבים החברתיים.
חוקרים נוספים הציעו מודל אשר לפיו תהליכי המידע החברתיים (SIP) דורשים יכולות הבנה רגשיות. הם בחנו את הקשר בין תהליכי מידע חברתיים, באמצע תקופת הילדות, לבין יכולות הבנה של הגיל הרגשי (קבוצת השווים). יכולות רגשיות- חברתיות ברמת קוגניציה גבוהה מתפתחות במהלך אמצע הילדות, אחרי היכולת להביע רגשות מורכבים, או אחרי היכולת להבין רגשות חברתיים ברמה נמוכה, במהלך הגן. מחקר נוסף הגדיר הבנה רגשית כתובנה, הבנה עמוקה, של מצבו הנפשי של אדם אחר או רגשות של אחרים. הבנה רגשית כוללת מגוון יכולות, כגון: שיום רגשות מובעים, זיהוי רמזים רגשיים, ערות רגשית בסיטואציות, זיהוי רגשות במהלך השתתפות בסיטואציה חברתית, שימוש בשפה רגשית בשביל לתאר התנסות רגשית...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
