סקרים ושאלונים
Navarro-Rivera & Kosmin, 2011
הגדרה, תועלת ושימוש בחקר הדת
סקר הוא מחקר שבו מתבקשים משיבים לדווח על השתייכויותיהם, דעותיהם, אמונותיהם והתנהגותם. סקר המקיף את האוכלוסייה כולה הוא מפקד; סקר מדגמי נשען על מדגם הסתברותי (אקראי), בר-הכללה על היקום, או על מדגם נוחות שאינו בר-הכללה ונחוץ לאוכלוסיות נדירות. כוחו בהשוואה בין אוכלוסיות, בין נקודות זמן ובין תרבויות, אך פשטות ההצגה במספרים ובתרשימים מזמינה שימוש לרעה: ניסוח מכוון לתשובה רצויה, ניפוח פער שאינו חורג ממרווח הטעות והצגת שינוי בלתי מובהק כשינוי אמיתי.
בחקר הדת מתעדים הסקרים את התפלגות הקבוצות הדתיות ואת שינוייה בשני שימושים: מדידת עמדות מצרפיות של השתייכות, אמונה והתנהגות, ומדידת מוסדות ושינוי מוסדי. כל סקר הוא תצלום רגע, ולכן נדרשים נתונים ברי-השוואה: סדרת סקרי זהות דתית אמריקנית שנערכה שלוש פעמים בין 1990 ל-2008 מניבה מגמה של שני עשורים ומדגמיה מקרבים אותה למפקד, ואילו בסדרות אחרות המדגם מונה 1,000 עד 2,000 משיבים, קטן מכדי להכליל על קבוצות קטנות.
חוזקות וחולשות
אי-היענות, ניסוח ודגימה מחריפים בחקר הדת, שבו חסרה הסכמה על הגדרת הקבוצות ואף על מה נחשב דת. רצייה חברתית מביאה לדיווח ביתר על נוכחות בטקסים במקומות שבהם היא נחשבת התנהגות חיובית, כבארצות הברית, ולדיווח בחסר בחלק ממדינות אירופה; מיעוטים נרדפים נמנעים משיתוף פעולה; ומונחים תאולוגיים זרים מעלים את שיעור הסירובים ותשובות 'איני יודע'.
אוכלוסיית היעד, שיעור ההיענות ומשקלים
היקום, אוכלוסיית היעד, הוא רכיב הסקר השני לצד השאלון, ולו שלושה טיפוסים עיקריים: הציבור הרחב או תת-אוכלוסייה מוגדרת; אליטות, מנהיגי ארגונים וכמורה, שקל לאתרם אך קשה...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
