ניתוח תרבותי של רבייה, פרק 4: דימויים רפואיים של גוף האישה: לידה

סיכום בעברית בהיקף 1215 מילים, של המאמר:

Martin, E. (1992). Medical metaphors of women’s bodies: Birth. In: The Women in the Body: A Cultural Analysis of Reproduction (pp. 54-67). Boston: Beacon Press Books.

להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה


אופציונלי. השם שיופיע על החשבונית


ניתוח תרבותי של רבייה, פרק 4: דימויים רפואיים של גוף האישה: לידה
Martin, 1992

על מנת להבין גישה רפואית ללידה, עלינו לבחון כיצד גוף היה נתפס כמכונה בהתפתחות מחשבה רפואית מערבית. מטאפורה רפואית זו הופיעה במאה ה-17-18 ,בבתי חולים צרפתיים התייחסו אל רחם כאל "משאבה מכאנית שתפקידה להכיל את העובר". לעיתים קרובות טוענים שדימוי הגוף כמכונה בא להדגיש התנסות רפואית במאה ה-20 וגם להניח בייסודו שאיפה להשריש טכנולוגיה בתהליך הלידה ולהתערב בו.
כאשר הופיע צורך לפקח על הריון ולידה באמצעות טכנולוגיה, החלו להתייחס אל נשים כאל מכונות. מודל הגוף קרטזיאני כמכונה מעמיד את הרופא בתפקיד מכונאי. הגוף נשבר ונדרש לתקנו. ניתן לתקן אותו בבית חולים כמכונה במוסך. דימוי הגוף כמכונה ורופא כטכנאי שיתקן אותו רווחו בהתפתחות הרפואה כמדע.
מחבר המאמר מבקש להתבונן באנלוגיות שנלקחו מעולם הייצור לתהליך הלידה. האם ניתן לראות התרבות כחלק מתהליך הייצור כמו שאנו רואים וסת ומנופאוזה ככשלים בתהליך הייצור?
לדימוי הייצור ישנן השלכות שונות מדימוי המכונה. זה מאפשר לנו לתהות האם הרופא הוא רק טכנאי או אולי מנהל המפעל או אף הבעלים. אם הרופא הוא מנהל, אישה יכולה להיות פועלת שהמכונה שלה (הרחם) מייצר "מוצרים"-תינוקות.
אם נרחיב את טווח חקירת הדימויים, טכנאי כרופא ומכונה כמטופלת, נוכל לבחון האם אותם יחסי כוחות ופיקוח קיימים בשני תחומי הייצור.
דיוויד נובל מציין: "התרבות שלנו מתייחסת אל טכנולוגיה כאל חפץ ומעמידה אותה בנפרד ומעל חוויות של בני אדם". כנראה, בהיותה לא תלויה בכוח חברתי ומטרות חברתיות, טכנולוגיה מופיעה ככוח חיצוני המתנגש בחברה והמגדיר מבחוץ מאורעות שאנשים צריכים...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^