משפחות בישראל: בין משפחתיות לפוסט מודרניות

סיכום בעברית בהיקף 3384 מילים, של המאמר:

פוגל-ביז'אוי, ס. (1999). משפחות בישראל: בין משפחתיות לפוסט-מודרניות. בתוך: מין מיגדר פוליטיקה (עמ' 107-166). תל אביב: קו אדום.

להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה


אופציונלי. השם שיופיע על החשבונית


משפחות בישראל: בין משפחתיות לפוסט מודרניות
פוגל-ביז'אוי, 1999

ספרות ענפה במאה ה-20 מצביעה על כך שהמשפחתיות בחברות הפוסט מודרניות איבדה את מרכזיותה. בעקבות כך מעדיפים היום חוקרי משפחה להתמקד ברבגוניות המשפחה.

השינויים הדרמטיים שעברו על מוסד המשפחה
השינויים קשורים בשינויים טכנו כלכליים, טכנו מדעיים, וערכיים פוליטיים. שינויים אלו הפקיעו מידי המשפחה את תפקיד הייצור והרבייה.
1. תפקיד הייצור: החברה אחראית על ייצור מוצרים, לוקחת חלק ניכר מתפקידי הסוציאליזציה ומספקת שירותים בסיסיים (אוכל, כביסה, אחזקת בית, טיפול בחולים).
2. תפקיד הרבייה: התא המשפחתי אינו המסגרת היחידה להבאת ילדים. התפתחות טכנולוגית רפואית- אפשרות שליטה ברבייה ובכינון משפחות.

תהליכים אלו מלווים גם בשינויים ערכיים פוליטיים. "האדם" הפך להיות מוקד של מוסדות החברה והסדר החברתי. המשפחה עוברת תהליכי אינדיבידואליזציה, התא המשפחתי הינו הפרט, רצונותיו ושאיפותיו. התא המשפחתי עצמו כבר לא מהווה בסיס ליציבות החברה.
במקביל החברה/המדינה נדרשת לחדור לספירה הפרטית כדי להבטיח את זכויות האדם, מעצם העובדה שהמשפחה הפטריארכלית מבוססת על יחסי תלות וכוח. המשפחות היום, לפחות חלקן מבוססות על שוויון וצדק יותר מבעבר.
עם תהליך האידיבידואליזציה ----> תהליך הדמוקרטיזציה----> לגיטימציה לרבגוניות המשפחה.
עד סוף ה-70 נישואים הטרוסקסואלים חוקיים הם תנאי הכרחי לפריון ולהורות כאשר בני הזוג והילדים חיים תחת קורת גג אחת. היום מחזור חיי המשפחה כבר אינו אחיד, תכנון המשפחה נעשה ללא סדר הכרחי קבוע מראש:
1. ניתן להפריד בין נישואין לבין הורות. מבטא את ההפרדה בין מוסד הנישואין למוסד ההוות (הביולוגית והחברתית). ההחלטה להתחתן וללדת ילדים הן שתי החלטות נפרדות המתקבלות על סמך שיקולים מובחנים וניתן להפוך את הסדר בניהן.
2. ניתן לנתק את ההורות החברתית מן ההורות הביולוגית (הפריון). המעבר להורות קשור בלגיטימציה חברתית ותמיכה מוסדית ואינו קשור בהכרח לנישואין הטרוסקסואלים ולמגורים משותפים (משפ' חד הוריות, חד מיניות, וולנטריות)
3. ניתן לנתק שותפות לחיים משותפות למשק הבית, וכמו כן את ההורות ממשק הבית המשותף. דוגמת שותפים לחיים- "ביחד אבל לחוד", יחסים אישיים, קשרי הורות שלא מעורבים בזוגיות חדשה או נישואין, או הורים גרושים- העברת הילדים ממשק בית אחד למשק בית אחר מידי מס' ימים או שבועות.
4. לסיכום: ניתן להבין את רבגוניות המשפחה בחברה הפוסט מודרנית לאור השינויים הכלכליים, טכנולוגים, ופוליטיים. השינויים תרמו לאינדיבידואליזציה של המשפחה.

בו בזמן אותם שינויים אפשרו את ההפרדה בין נישואין, פריון, הורות, ומשק בית משותף. רבגוניות המשפחה באה לידי ביטוי במבנה המשפחות, בתפקודן ובעמימות גבולותיהן:
1. ההיבט המבני:
- גיל מקימי המשפחה משתנה: גיל הנישואין הממוצע של הנשים והגברים עולה.
- עליית גיל הממוצע של נשים בעיתוי הלידה הראשונה.
- ירידת שיעור הנישואין.
- ירידת שיעור הילודה.
- עליית שיעור הגירושין.
- מגורים משותפים ללא נישואין מקובלים יותר.
- ההבחנה בין ילדים חוקיים ללא חוקיים הופכת לבלתי רלוונטית.
המשפחות לובשות צורות שונות ומגוונות:
- משפחות שבהן שני בני הזוג עובדי שכר.
- משפחות כפולי קריירה.
- משפחות חד הוריות.
- משפחות חד מיניות.
- משפחות שניות (מתהוות לאחר נישואין שניים או כתוצאה מהחלפת שותף לחים).
משפחות אלו יכולות לחיות ביחד או בנפרד, על בסיס חוזה או הסכמה כשמערכת הזכויות והחובות לא תמיד ברורה.
2. ההיבט התפקודי, חלוקת סמכויות וחלוקת התפקידים:
עדיין קיימת חלוקת סמכויות ותפקידים המאפיינת את המשפחה המודרנית: האב הוא ראש המשפחה והמפרנס, בעל הסמכות והכוח. האם עקרת בית, כפופה לבעלה ובעלת סמכות ביחס לילדים.

עם הזמן מתקיימות משפחות עם חלוקת סמכויות ותפקידים פחות היררכית ואף שוויונית, שבהן הנשים מהוות ישות אוטונומית והילדים מוכרים כבני אדם בזכות עצמם.
1. מוסד האמהות משתנה: "האם הטובה" היא אם העובדת לטובת משפחתה.
2. "האבות החדשים": גברים אשר החברה מתירה להם לגלות תכונות נשיות ו מאפשרת להם לבצע מטלות שבעבר נחשבו "נשיים" כגון טיפול בילדים וביצוע מטלות הבית.
3. היבט עמימות הגבולות של המשפחה:
קשור לחוסר ההסכמה על הגדרת "המשפחה" מבחינה סוציולוגית ומשפטית.
- משפחות שניות: חוסר גבולות והעדר הגדרות ברורות בקשר להתחייבות ההדדית.
- משפחות הנוצרות בסיוע אדם שלישי, הודות לטכנולוגיה הרפואית: נוצרים סוגי הורים חדשים: אב גנטי, אב חברתי, אם פונדקאית, אם חברתית, אם גנטית)

מתעוררות שאלות בעלות היבטים שונים לגבי סוגי הורות וסוגי קשרים. כמו כן ישנה עמימות בקשר לגבולות השונים, הנתונים למשא ומתן תמידי בין הפרטי לבין הציבורי-פוליטי.
לסיכום: "המהפכה של המשפחה הפוסט מודרנית", אחד המאפיינים שלה- שבריריות מבנית. שבריריות זו מקורה בכך שקיומה קשור בנכונות של הפרטים לחיות במסגרת המשפחתית שהם יצרו.
האידיבידואליזציה, הדמוקרטיזציה, חוסר היציבות והשבריריות המבנית יוצרים לגבר, לאישה ולילדים אפשרויות...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^