מקורות השוֹנוּת האנושית
Scupin & DeCorse, 2012
אוכלוסיות האדם הנבון (הומו סאפיינס) התיישבו באזורים אקלימיים מגוונים, ואף על פי כן הדמיון הגנטי בין כולן מדהים ואף אחת מהן לא בודדה עד כדי יצירת מין נפרד. עם זאת המין האנושי מציג שונות פנוטיפית רבה בגובה, בצבע העור, במרקם השיער ובתווי הפנים.
מקורות השונות האנושית
שלושה גורמים ראשוניים מסבירים את השונות בין אוכלוסיות: תהליכים אבולוציוניים, הסביבה הפיזית ותרבות.
גנטיקה ואבולוציה
מכסת הגנים של אוכלוסייה היא מאגר הגנים שלה. לגנים צורות חלופיות אחדות (אללים), תופעה המכונה פולימורפיזם, ומינים שאוכלוסיותיהם מובחנות לפי אזור ולפי תכונות פיזיות נקראים פוליטיפיים. ארבעה תהליכים יוצרים את השונות הגנטית: מוטציות, שהן שינויים אקראיים בקוד הגנטי ומקורה של כל שונות; בררה טבעית, המנפה תכונות המקטינות את הצלחת ההתרבות; זרם גנים; וסחף גנטי, המסביר הבדלים בין אוכלוסיות מבודדות. מרחק גיאוגרפי ואנדוגמיה מגבילים את זרימת הגנים.
סביבה ותרבות
הסביבה הפיזית מקדמת צמיחה והתפתחות או מגבילה אותן, ובני אדם רגישים מאוד לשינויים בה. תרבות מבדילה בין אוכלוסיות באמונות ובמנהגים, ומשפיעה גם על השונות הגנטית: דת, מנהגי נישואין ודעות קדומות מדכאים זרימת גנים, ותזונה ותנאי מחיה מקדמים או מעכבים התפתחות גופנית.
הערכת הסיבות לשונות
שלוש ההשפעות יחד יוצרות את מאפייני היחיד, וקשה לבודד את משקלה של כל אחת. גובה הגוף ממחיש זאת: קומתן הנמוכה של אוכלוסיות אחדות באפריקה, בפיליפינים ובגינאה החדשה נובעת מהיעדר הורמון גדילה, ואילו בקרב אוכלוסיות דומות גנטית קשורים הבדלי הגובה לאור שמש, לטמפרטורה, לתזונה ולנגישות להגנה מפני מחלות ילדות.
היבטים של הסתגלות בשונות אנושית
מאחר שרקמות רכות אינן...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
