אקולוגיה, מגוון עולמי ומנגנוני אבולוציה בקומפלקס MTBC
Goig et al., 2025
מבוא
השחפת שבה להיות גורם התמותה הזיהומי המוביל מחיידק יחיד, עם כ-10.8 מיליון חולים חדשים וכ-1.25 מיליון מקרי מוות ב-2023. מחולליה נמנים עם קומפלקס MTBC, קבוצת חיידקים חומצה-עמידים הפוגעים באדם ובמיני בר ומשק ואחראים גם לכ-140 אלף מקרים זואונוטיים בשנה. הקומפלקס התפתח ממיקובקטריום סביבתי בתהליכי התאמה לטפילות, ומשהפך לטפיל חובה של יונקים התקבע אצלו אורח התפתחות קלונלי מובהק בלא החלפת גנים אופקית.
קלונליות מוחלטת מקשה על פירוש דפוסי השונות: המגוון הגנטי נמוך, שיעור הפולימורפיזמים הלא-נרדפים גבוה וההתפלגות נוטה לאללים נדירים. יש הגורסים שסחיפה גנטית שולטת ואחרים תולים את התמונה בברירה מטהרת, וההכרעה נמנעת כל עוד התנהגות מדדי המגוון תחת צימוד גנומי מלא, תרדמה ופקקי אוכלוסייה מובנת בחסר. מסד של יותר מ-234 אלף גנומים מאפשר כיום לבחון את המגוון ואת השלכותיו.
השושלות המותאמות לבעלי חיים
הקומפלקס כולל עשר שושלות מותאמות לאדם, המסומנות L1 עד L10, תשע שושלות מותאמות לבעלי חיים ואחת שנכחדה. שחזורים פילוגנומיים מעלים שכל השושלות החייתיות נובעות מאירוע יחיד של זואונוזה הפוכה מאדם לחיה. מחוללים אנדמיים לדרום אפריקה יוצרים קלייד משותף עם L6, L9 ו-L10, ומיקומן בתוכו מרמז על קפיצת מאכסן חוזרת מחיה לאדם. שחפת אנושית באמריקה שלפני המגע האירופי נגרמה בחלקה ממחוללים קרובים לאלה של כלבי ים, ושושלת זו נכחדה כנראה מתחרות מול L4 שהובאה מאירופה.
השושלת המאופיינת ביותר, מחוללת שחפת הבקר, פוגעת גם בחיות בר והיא המקור השכיח לשחפת זואונוטית, אך אינה משלימה מחזור הדבקה באדם; גם בכיוון ההפוך, גלישה של שושלות אנושיות לבעלי חיים אינה מתמידה. M. orygis מוביל את השחפת הזואונוטית בקרב מהגרים מדרום אסיה, ובודד שם גם מבקר. חלוקת התפוצה...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
