מערכת הפרופסיות: חיבור על חלוקה של עבודת מומחים, פרק 1: ספרות הפרופסיות
Abbott, 1988
הפרופסיות שולטות בעולמנו. הן מרפאות את גופנו, מודדות את רווחינו, מצילות את נפשנו. עם זאת אנחנו עדיין אמביוולנטיים כלפיהם. עבור חלק, עליית הפרופסיות היא סיפור של ידע בניצחון על הניסיון, עבור אחרים זוהי מעשייה על מונופול ועבירות על צדק אי שוויוני המנוהל על ידי משרתים של כח.
תחת כל המחלוקות הנלהבות בנושא הפרשנות, עומדות להן מספר הנחות מקובלות.
רוב הסופרים בנושא לומדים את הפרופסיות אחת בכל פעם. הרוב מניחים כי הפרופסיות גדלו מתוך סדרה של שלבים (תהליך) הנקרא – פרופסיאליזצייה. הרוב מדברים פחות על מה שהפרופסיות עושות ויותר על הצורה בה הן מאורגנות כדי לעשות את זה.
הנחות אלו עולות מתוך שאלתנו המרכזית בנוגע לפרופסיות: מדוע שיהיו קבוצות עיסוק השולטות ברכישה ויישום על סוגים שונים של ידע? האם הפרופסיאליזציה תתפשט לעולם העיסוקי כולו? בכדי לענות על "חידות" אלו זה נראה נחוץ לאמץ מספר הנחות שיפשטו את הנושא.
המורכבות של הפרופסיה האינדיווידואלית דורשת חקירה של כל מקרה לגופו. העובדה שפרופסיות כגון רפואה וארכיטקטורה נראות דומות יותר בצורה בה הן מאורגנות יותר מאשר בעבודה המעשית בתוכן שלהן הביא לכך שצורת הארגון של הפרופסיות תהיה נקודת המוצא של ניתוח המקרה.
המיקוד על צורת הארגון הביא לחיפוש אחר מקורותיו והוביל לרעיון של תהליך התפתחות נפוץ – רעיון הפרופסיאליזציה (הוא התהליך הוא אותו מקצוע או תחום הפך להיות פרופסיה).
אך הפרופסיאליזציה הייתה במקרה הטוב רעיון מטעה כיוון שהיא הייתה כרוכה יותר בצורת הארגון מאשר בתוכן עצמו של חיי הפרופסיה, תוך כדי התעלמות ממי עשה מה למי ואיך והתמקדות באיגוד / התאחדות, קבלת הרישיון ובקודים האתיים. יתרה מכך, לא רק שזה פספס את ההקשר של הפעילות של הפרופסיה זה גם פספס את העניין הגדול יותר בו אותה פעילות התרחשה.
תוך כדי עיסוק בפיתוח הארגוני, תלמידים של הפרופסיה איבדו את המהות את הבסיס בעיקרון של הפרופסיה – התחרות הבין תחומית. שליטה בידע וביישומו משמעותה שליטה בזרים המאיימים על השליטה הזו – שליטה ללא תחרות היא שטחית.
לימודים של צורות ארגון אכן יכול להראות איך עיסוקים מסוימים שולטים בידע שלהם וביישומו אך זה לא יכול להסביר לנו מדוע דווקא צורות אלו של ארגון התפתחו ומדוע לעיתים חלקן נכשלו או הצליחו, רק לימודים של "התחרות" יוכלו לתת הסבר עמוק.
התמקדות במאבקים על תחומי שיפוט
הפרופסיה יוצרת מערכת של תלות הדדית בתוכה. במערכת זו לכל מקצוע יש את תחום הפעילות שלו תחת תחומי שיפוט שונים. לעיתים יש לו שליטה מלאה ולעיתים שליטה זו כפופה לקבוצה אחרת. גבולות השיפוט נמצאים במחלוקת תמידית. זוהי ההיסטוריה האמיתית והקובעת של הפרופסיות. לכן סוציולוגיה היסטורית ויעילה של פרופסיות חייבת להתחיל לחקור מקרים הנוגעים לתחומי שיפוט ומאבקים הנוגעים לתחומי שיפוט. סוציולוגיה שכזו חייבת להתמקד בהתפתחות של מערכות אלו במספר מדינות שונות כדי להעריך מהו הגורם החיצוני שמעצב את מערכת הפרופסיות, כך מתוך תמונה זו...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^