מעבר ל-APECED: עדכון לגבי התפקיד של הגן המווסת האוטואימוני בפיזיולוגיה ומחלה
Conteduca et al., 2018
המאמר עוסק בגן מווסת אוטואימוני (The Autoimmune Regulator Gene – AIRE), שהוא גורם שעתוק שמתבטא גם בבלוטת התימוס וגם באיברים לימפואידים משניים. הגן AIRE שולט על השעתוק המקומי של חלבונים תאיים-ספציפיים, שמתבטא בדרך כלל ברקמות פריפריאליות, ובכך מאפשר בחירה שלילית (בחירה לא לפעול) של הפעלה עצמית של תאי T. התפקיד הקריטי שהגן AIRE ממלא בסבילות חיסונית מרכזית, עלה מתוך מחקרים שעסקו בפתוגנזה (תהליך התפתחות המחלה) של APCED, שהיא מחלה תורשתית אוטואימונית נדירה. בהמשך לכך, מספר מחקרים מצאו עדויות שהצביעו על כך שליקויים ב- AIRE מעורבים באופן פתולוגי במספר מחלות אוטואימוניות אחרות ובהתפתחות של גידולים. בסקירה זו, ההתמקדות היא בהתקדמויות מחקריות עדכניות שקשורות להשפעה של AIRE על התפתחות של תאי T בפיזיולוגיה ובמחלות.
מבוא
המושג "סבילות חיסונית" (Immune tolerance) מבוסס על סדרה מורכבת של מנגנונים שבסופו של דבר מאפשרים חיסול של אנטיגנים זרים, ובכך מונעים נזק היקפי לרקמות המארחות. פגיעה בסבילות החיסונית יכולה להוביל למחלות אוטואימוניות. בנוסף, סבילות חיסונית גם מונעת דחייה של שתלים, ומעורבת במניעת בריחה של גידולים מהמערכת החיסונית.
ניתן לסווג באופן רחב סבילות חיסונית לשני סוגים: מרכזית ופריפריאלית. הסבילות החיסונית המרכזית מתפתחת במהלך ההתפתחות של איברים לימפואידים כמו בלוטת התימוס (שבה מתפתחים תאי T) ומוח העצם (שבו מתפתחים תאי B). הסבילות החיסונית הפריפריאלית מתרחשת ברקמות פריפריאלית ובצמתים לימפיים, והיא כוללת מנגנונים חיסוניים שונים שמאפשרים לשלוט בלימפוציטים. ברמת בלוטת התימוס, התפתחות סבילות חיסונית מווסתת על ידי גן שנקרא AIRE. גן זה הוא גורם שעתוק שמבוטא על ידי תאים שנקראים mTEC's, שדוחפים את היווצרות הסבילות החיסונית של נוגדני רקמות ספציפיות (TSA's) באזורים פריפריאליים. האופן שבו מתבטאים נוגדני TSA's מאפשר...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^