מיקור חוץ (outsourcing) 'מתמקרים' החוצה: העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, פרשנות אחרת: המרת העסקה הפורמלית בעסקה האותנטית
בן-ישראל, 1999
מבוא
הדגש על היעיליות הכלכלית בעבודה תוך דחיקת ערכים חברתיים מתרבות העבודה הביאה את תופעת מיקור החוץ. המעבר לכלכלה גלובלית חייב ארגונים תעסוקתיים להתייעל, להתגמש ולהוזיל את עלות העבודה. והצריך אותם בגמישות ניהולית על מנת לבצע את הליך הdownsizing, צמצום כוח אדם. מצד שני כוחם המאורגן של העובדים, האיגודים המקצועיים, וההסכמים הקיבוציים עמדו בדרכם של הארגונים ומנעו מהם לבצע זאת. כל עוד העבודה בארגון הייתה מתבצעת ע"י עובדיו, המעסיק מחוייב להסכם הקיבוצי. לכן הארגון חיפש דרך להעסיק את העובדים מבלי שיחשבו כעובדיו וכך ימנע מלתת להם את זכויותיהם ויקבל את הגמישות הניהולית.
הפתרון היה לבצע מיקור חוץ- לקחו את המודל של חברות כוח אדם והשתמשו בו גם לאספקת כוח עבודה רגיל ואפילו לתקופה ארוכה. וכך נוצר תבנית העסקה חדשנית ובלתי שגרתית.
תבנית העסקה מסורתית ותבניות בלתי שגרתיות: מאפייני השוני
1. מיחסי מעסיק עובד למערכת יחסים תלת ממדית- משתמש (מעסיק), עובד וקבלן כוח אדם.
2. מחוזה אחד לשני חוזים- בין המשתמש לקבלן (סיפוק כוח עבודה) ובין הקבלן לעובד (חוזה עבודה).
3. מטרות שונות- מהסדרת תנאי ביצוע העבודה, לגמישות ניהולית והוזלת עבודה.
4. דפוס העבודה- מדפוס סדיר עם בטחון תעסוקתי, לדפוס נזיל ללא בטחון תעסוקתי כלל.
5. סל הזכויות...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
