מוצרים ציבוריים
Rosen & Gayer, 2010
אספקת ביטחון לאומי נחשבת תפקיד מובהק של הממשלה, גם כאשר נמשכת מחלוקת על האמצעים הראויים. מהו המאפיין שהופך שירות לאחריות ציבורית, אילו מוצרים נוספים חולקים אותו, ומדוע השוק עלול לכשול באספקתם ברמה יעילה במובן פארטו?
הגדרת מוצר ציבורי
פיצה והגנה לאומית נבדלות בשתי תכונות. שני אנשים אינם יכולים לצרוך את אותה פיצה בעת ובעונה אחת, ואילו צריכת שירותי ההגנה של הצבא בידי אחד אינה גורעת מצריכתם בידי אחר; קל גם למנוע מאדם לאכול את הפיצה שלי, ואילו הדרת תושב מן ההגנה הלאומית כמעט בלתי אפשרית. מוצר ציבורי טהור מוגדר לפי שתי התכונות: צריכתו אינה יריבותית, כלומר לאחר שסופק עלות המשאבים הנוספת של צרכן נוסף היא אפס, וצריכתו אינה ניתנת להדרה, כלומר מניעתה מאדם כלשהו יקרה מאוד או בלתי אפשרית. מוצר פרטי, כמו פיצה, הוא יריבותי וניתן להדרה.
דגשים בהגדרה
• כולם צורכים אותה כמות אך אינם מעריכים אותה באופן זהה; יש הרואים במערכת נשק נוספת ערך שלילי ומוכנים לשלם כדי שלא תסופק.
• הסיווג תלוי בשוק ובטכנולוגיה: אמצעי שיבוש שיחסום את אות המגדלור בפני מי שלא רכש מקלט ייעודי היה מבטל את אי-האפשרות להדיר, ונוף מרהיב מאבד את אי-היריבותיות כשהעומס פוגם באיכות החוויה.
• ציבוריות היא עניין של מידה. במוצר ציבורי לא טהור מתקיימת יריבות או אפשרות הדרה במידה חלקית, ודוגמאות טהורות מעטות.
• שני חלקי ההגדרה נפרדים: רחוב עמוס אינו בר-הדרה אך הצריכה בו יריבותית, וחוף רחב שדרכי הגישה אליו מעטות הוא ההפך; משדרי אגרה אוטומטיים הופכים כבישים לברי-הדרה.
• תכונות ציבוריות יש גם ליושר בעסקאות, לחלוקת ההכנסה ולסוגי מידע כמו דירוג...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
