מגמות דמוגרפיות בישראל ובפלסטין: תחזיות והשלכות מדיניות
DellaPergola, 2003
הדמוגרפיה כמפתח להבנת הסכסוך
הדיון הציבורי בסכסוך הישראלי-פלסטיני מתמקד בדרך כלל בביטחון ובפוליטיקה, אולם עברו, הווהו ועתידו קשורים באופן הדוק לדרך שבה משתנים דמוגרפיים מעצבים את גודל האוכלוסייה ואת הרכבה. בליבת העימות ניצבות שתי תביעות מתחרות להתיישבות ולריבונות על אותה טריטוריה, ולצידן שני נדבכים נוספים: העוינות האזורית של החברות הערביות כלפי ישראל, והעימות הרחב יותר בין האסלאם הקיצוני לציוויליזציה המערבית. בשטח קטן וצפוף, שבו שתי החברות שלובות זו בזו, ניתוח משולב של מגמות האוכלוסייה חושף את הרובד העמוק של הגורמים הפוליטיים, התרבותיים, הכלכליים והסביבתיים שביסוד הסכסוך, ומצביע גם על מנגנונים אפשריים להפחתת המתח.
מסגרת טריטוריאלית ומגמות אוכלוסייה בעבר
הטריטוריה
פלסטין המערבית, השטח שבין הים התיכון לנהר הירדן, משתרעת על כ-28,000 קמ"ר והיוותה את המנדט הבריטי בין 1922 ל-1948. מתוכה כלולים בגבולות מדינת ישראל כ-20,400 קמ"ר של יבשה, ואליהם צורפו לאחר 1967 ירושלים המזרחית ורמת הגולן. השטחים הפלסטיניים כוללים את הגדה המערבית ואת רצועת עזה.
התפתחות האוכלוסייה
אוכלוסיית פלסטין השתנתה מאוד בגודלה ובהרכבה לאורך ההיסטוריה: אוכלוסייה גדולה יחסית במאות הראשונות לספירה, ירידה ממושכת מן המאה החמישית, קיפאון עד ראשית המאה התשע-עשרה וגידול מהיר מאז. מ-275 אלף נפש בשנת 1800 גדלה האוכלוסייה פי שלושים וארבעה, עד לכ-9.3 מיליון בשנת 2000. מבחינת ההרכב הדתי, רוב יהודי בעת העתיקה הוחלף ברוב נוצרי בתקופה הביזנטית, ומן המאה השביעית ואילך ברוב מוסלמי שהתקיים עד 1947. רוב יהודי שב והתגבש בכל שטח פלסטין ההיסטורית בעקבות מלחמת 1948, כתוצאה ממנוסת מאות אלפי ערבים, מעלייה יהודית המונית ומריבוי טבעי מבדל.
מולדות ותפוצות
דינמיקת האוכלוסייה...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
