מבט היסטורי על חינוך באיסלאם
Tibawi, 1979
שורשי החינוך באסלאם: הקריאה, הלמידה וההשראה הנבואית
החינוך באסלאם נטוע עמוק בקוראן ובחדית'ים המייצגים את דברי ומעשיו של מוחמד. התפיסה המוקדמת ראתה בלמידה פעולה דתית ממעלה ראשונה, כאשר החינוך נועד לקדם התנהגות מוסרית ולעזור בהשגת אושר בעוה"ז והצלה בעוה"ב. רעיון זה מושרש כבר בהתגלות הראשונה לנביא מוחמד, שבו מצווה עליו המלאך לקרוא, אף על פי שלא ידע קרוא וכתוב. נס זה הפך לסמל לחיבור בין האוריינות לגילוי האלוהי. למרות שמוחמד עצמו היה אנאלפבית, רבים ממאמיניו הראשונים היו סוחרים יודעי קרוא וכתוב, ושימשו בהמשך סופרים ונושאי תפקידים בשלטון האסלאמי.
המסורת הערבית הקדם-אסלאמית הייתה בעלת אופי אוראלי. השירה הועברה בעל פה, והכתיבה לא הייתה כלי מרכזי. אף הקוראן עצמו הועבר בתחילה בעל פה, ונכתב רק לאחר דור. בתוך סביבה זו, הקריאה והלמידה הפכו למהפכניות במיוחד, כאשר הלמידה מקודשת ונקשרת לחוכמה. המלומדים תופסים מקום מיד אחרי הנביאים, כאשר הלמידה היא קודם כול בלימוד הקוראן, פרשנותו והפצתו.
הנביא מוחמד כמורה ראשון וביסוס מערכת חינוכית
מוחמד לא הסתפק בהפצת הדת, אלא גם קבע תקדימים בעלי משמעות חינוכית עמוקה. הוא דרש...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
