לקחים ממחקר אמפירי על שיטור בישראל: שיטור טרור ויחסי משטרה וקהילה

סיכום בעברית (תרגום מסוכם) בהיקף 1213 מילים, של המאמר:

Perry, S., & Jonathan-Zamir, T. (2014). Lessons from empirical research on policing in Israel: Policing terrorism and police-community relationships. Police Practice and Research, 15(2), 173-187.



להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 39 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה

לקחים ממחקר אמפירי על שיטור בישראל: שיטור טרור ויחסי משטרה וקהילה
Perry & Jonathan-Zamir, 2014

מטרת הסקירה והיקפה
ישראל משמשת מעבדה למחקר שיטור בחברה דמוקרטית מקוטבת: מצב ביטחוני ייחודי, גיוון אתני ומתחים פוליטיים, דתיים ותרבותיים חריפים, ולצדם משטרה המחויבת בזכויות אזרח, מרוסנת בחוק ונתונה לפיקוחו של בית משפט עליון עצמאי. שני צירים נבחרו: שיטור טרור, שבו צברה משטרת ישראל כמעט 40 שנות ניסיון בעוד משטרות מערביות החלו לראות בטרור משימה אינטגרלית רק בעשור האחרון; ויחסי משטרה וקהילה, נוכח הירידה הניכרת באמון הציבור מאז 2002. הבסיס הוא 23 מחקרים אמפיריים, כמותיים ואיכותניים, מן האקדמיה, מן המשרד לביטחון הפנים, מיחידות המחקר במשטרה ומכתבי יד שלא פורסמו.

משטרת ישראל: מבנה ואחריות
משטרת ישראל הוקמה עם המדינה ב-1948, תחילה כחטיבה בצבא, ומבנהּ הראשוני התבסס על משטרת המנדט הבריטי, משטרה צבאית קולוניאלית; יש הטוענים שנשמרה בה עד היום אוריינטציה ריכוזית ומעין-צבאית. מועסקים בה כ-28,000 שוטרים מן המניין: כשני שלישים במשטרה ה"כחולה" והיתר במשמר הגבול, זרוע מבצעית לביטחון פנים וללחימה בטרור. האחריות לביטחון הפנים הוטלה עליה ב-1974, בעקבות עליית הטרור הפלסטיני ופיגוע גדול; באותה שנה הוקם גם המשמר האזרחי, שכ-75,000 מתנדביו מסייעים לה. אחריותיות ישירה כלפי הציבור הרחב אין לה, אך מפקחים עליה המשרד לביטחון הפנים, מחלקה לחקירת עברות שוטרים, נציבות תלונות הציבור, בתי המשפט והתקשורת.

שיטור טרור והשלכותיו
מודלים מבוססי ראיות לשיטור טרור נדירים, והשפעות הלוואי שלו על השיטור המסורתי נותרו שאלה פתוחה. שיעור פענוח התיקים יורד ביישובים יהודיים בעיקרם בתקופות איום מוגבר, בהתאם להסטת תשומת הלב והמשאבים, ואילו ביישובים ערביים...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^