יחסי אוביקט ותרפיה באמנות
Robbins, 2001
קיימת מורכבות באינטראקציה בין מציאות סובייקטיבית ואובייקטיבית, דבר אשר יוצר רווח פסיכולוגי בין שני אנשים מתחילת הטיפול. ברווח זה, עבר והווה מתאחדים ויוצרים מצב רוח ואווירה מיוחדים. המטפל חווה את הייצוגים הפנימיים של המטופל של עברו בזמן הווה. המטפל חש, רואה את האפקט, מצב הרוח והגישה שמקשרת למערכות היחסים בעברו של המטופל כפי שהם מתארגנים ומיוצגים בדימויים ותמונות. הייצוגים שנמצאים בתוך כל אחד מהמטופלים מתקשרים עם היחסים שהמטפל נושא בתוכו. ייצוג האם, האם והילד של המטפל נוגעים באלו של המטופל בנקודות של דמיון בחוויות, תפיסה ותחושות בעודן מכירים (המטפל והמטופל) אחד את השני.
האומנות מוסיפה משהו למשוואה זו. לעיתים האומנות משקפת או מעמיקה מה שכבר מתרחש במערכת היחסים. צורת האומנות יכולה להציע לעיתים קטבים מנוגדים לדיאלוג המילולי. מימדים נוספים אלה נותנים פרספקטיבה חדשה על היחסים הפנימיים שלנו בעודו מביא לנו רמות חדשות של מודעות.
זה היחסים הפנימיים עם האפקט של המציאות של מישהו אשר יוצרת את הבסיס של תאוריית יחסי אובייקט.
האובייקט, בתיאוריית האובייקט מתייחס במי ובמה האנרגיה הליבידינלית של האדם מושקעת. באנרגיה ליבידינלית הכוונה לכמות אנרגיה קיימת וחיים שחלקה מינית, חלקה תוקפנית אך היא יותר משניהם. זהו הדלק שמעודד כל אחד מאיתנו לעשות מאמץ ולמצוא הקלה וקשר עם העולם. בתוך מסגרת זו, תהנהגות האדם מושגת ממערכת של שלושה חלקים: איד, אגו וסופר אגו – אשר כאשר איננה מאוזנת היא יוצרת את הקונפליקטים המעלים הגנות ויוצרת סימפטומים של נוירוזה.
כוחות האיד, אשר משקף פנטזיות פרימיטיביות, משאלות וכד' מנסה ללא הרף למצוא סיפוק. האיד בא לידי ביטוי בחלומות ובפנטזיות. עם ההתבגרות, האגו והסופר אגו מתבססים ושומרים ולא מאפשרים לכוחות האיד לפרוץ. חוסר איזון בין הכוחות יכול להתעורר כשהמשבר האדיפלי לא נפתר בהצלחה. אז, הטיפול, מכוון למציאת הגנות, התנגדויות והעברה כמו גם התמודדות עם נושאי בושה, אשמה וחרדה.
התוצאה האידיאלית של טיפול טומנת בחובה שינוי ההגנות של האגו והאיסורים של הסופר אגו ומאפשרת לחיי המטופל מקום להרחבה ולנשיאת קיום סימבולי ודמיוני רחב יותר.
במצבים הבאים: פסיכוזה, אישיות גבולית, אישיות נרקסיסטית, פסיכופטים, וסכיזואידים – כל אלה סובלים מחסרים ובעיות בקשר הראשוני של אם-ילד. הטיפול במגוון בעיות אלה לא יכול להתבסס רק על העלאת הלא מודע למודע. המבנה הנפשי כאן הינו חסר אבחנה ואחדות. לכן, המשימה הינה לבנות ופחות לחשוף את הלא מודע את הבסיס האבוד של קשר אם-ילד.
הריזוננס (התהודה) הינו חשוב במפגש טיפולי מסוג זה. המטופל משקף או מציע מענה רגשי חיובי מהיר אשר מבסס את תהליך האמפתיה, אשר חיוני בתהליך טיפולי זה.
אומנות, בקונטקסט זה, יכולה להוות מיכל או מארגן אשר משקף את יחסי האובייקט הפנימיים והקישור שלהם להגנות ולבעיות התפתחותיות. מערכת היחסים של הטיפול באומנות מציעה מסגרת עבודה בטוחה לחקור ולחוות את עולם האובייקט. הסגנון והדרך של צורת האומנות המובעת תבליט את...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
