זהות קולקטיבית, סולידריות ומחויבות
Hunt & Benford, 2004
הקדמה
זהות קולקטיבית הוא מושג שזכה לשימוש נרחב בתחומים שונים במדעי החברה, למשל, מגדר, אתניות, לאומיות ותנועות חברתיות. כאשר מדובר במחקר על תנועות חברתיות, נראה שזהות קולקטיבית היא מושג מרכזי בכמעט כל תיאוריה מדעית. המאמר הנוכחי מספק סקירה של הספרות המחקרית על זהות קולקטיבית. השאלות הבאות מנחות את הסקירה: כיצד ניתן להבין את אופייה המגוון של זהות קולקטיבית באמצעות המושגים סולידריות ומחויבות? כיצד ניתן להבין את ההשתתפות בתנועה חברתית באמצעות תהליך ההבנייה של זהות קולקטיבית? כיצד מחקרים אמפיריים על זהות קולקטיבית תרמו להבנה של גיוס להשתתפות בתנועה חברתית?
הבסיס התיאורטי של זהות קולקטיבית
ההתייחסות האקדמית לזהות קולקטיבית לרוב נשענת על התיאוריות הסוציולוגיות של מרקס, ובר ודורקהיים, יחד עם תובנות מתחום הפסיכולוגיה החברתית.
שורשים קלאסיים
תיאוריות בנות זמננו על זהות קולקטיבית נשענות על מרקס, שהתמקד בתודעת מעמד כתנאי הכרחי לפעולה מהפכנית, ועל תודעת מעמד כנוצרת מתוך דיאלקטיקה בין הקשר חברתי, פרשנות אישית ואינטראקציה חברתית. אצל דורקהיים, סולידריות ותודעה הם מושגים מרכזיים. סולידריות מובילה ללכידות חברתית ותלויה בהזדהות מודעת עם קולקטיב. עבור דורקהיים, לזהות קולקטיבית יש תגובה רגשית. ייצוגים קולקטיבים כמו סמלים, מהווים אובייקטיפיקציה של זהות קולקטיבית. בדומה למרקס, גם ובר מתייחס למעמד, אך הוא מתייחס גם לסטאטוס חברתי (במובן של אורח חיים) ולמפלגה, שלפי הגדרתו של ובר זוהי קבוצה חברתית שמעוניינת להשיג כוח חברתי ולהשפיע על דעתם של אחרים.
יסודות מפסיכולוגיה חברתית
המחקר על תנועות חברתיות מתעניין במושגים 'זהות' ו'עצמי', השאולים מתחום...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
