האתר המוביל ברשת לסיכומים בעברית

השעיר לעזאזל והטליסמא: העברה בתרפיה באמנות

סיכום בעברית בהיקף 1976 מילים, של המאמר:

שבריאן, ג'. (1995). השעיר לעזאזל והטליסמא: העברה בתרפיה באמנות. בתוך: דאלי, ט. ואח' (עורכים) תרפיה באמנות: התפתחויות חדשות – תיאוריה ומעשה (עמ' 88-127). קרית ביאליק: אח.



להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה

השעיר לעזאזל והטליסמא: העברה בתרפיה באמנות
שבריאן, 1995

התהליך באמצעותו הופכים דבר-מה לשעיר לעזאזל כרוך בשתי פעולות הקשורות זו לזו בשני שלבים נפרדים:
בשלב הראשון, הפרדת החטאים או האשמה מהפרט או מהקהילה. דבר זה מושג על ידי העברה פולחנית, הסרת העול, פריקת החטאים. הפעולה הפולחנית, הטקס הדתי, הוא כשלעצמו הודאה בחטאים.
השלב השני בתהליך: הקרבת התיש – תהליך הסילוק.
תהליך ההפיכה לשעיר לעזאזל הינו תהליך אוניברסאלי אותו ניתן למצוא בתרבויות רבות ושונות.
כשהטיפול באומנות נעשה באופן מלא, קיימת העברה של תכונות ומצבים אל אובייקט, ההופכת אותו לטליסמא. ברגע בו נחווה אובייקט כטליסמא, כל פעולה החלטית בקשר אליו הופכת משמעותית ועשוייה להיחשב לפעולה של סילוק.
טליסמא: כישוף, קמע, דבר המסוגל לחולל ניסים. דמות מאגית מגולפת או חרוטה המסוגלת להועיל למחזיק בה.
תכונות הטליסמא מושקעות גם בעבודות אומנות. למשל חפצי דת. חפצי אומנות דגולים הם נצחיים, מגלמים אלמנטים אוניברסאליים שלאחר מאות שנים עדיין מושכים את המתבונן ומעוררים בו תגובות חזקות. תכונה זו (נצחיות) היא תוספת לכוח הממשי של הדימוי הויזואלי, זהו דבר מה אותו מבצעים אנו, הצופים.

כוחו של הדימוי
קיימים 2 סוגים מובחנים של תמונות הנעשות על ידי אנשים בתרפיה באומנות:
1. התמונה התרשימית (The diagrammatic picture) - באמצעותה מעוניין המטופל לומר משהו לתרפיסט. כאן בא הדימוי בעקבות העולם. ניתן להשוות סוג זה של דימוי לסימן. סוגים מסויימים של התערבויות טיפוליות מעוררים סוג זה של תמונה, כגון מטופלת המתבקשת לצייר תמונה של משפחתה, ותצייר לעיתים קרובות תרשים בו דמויות בעלות גפיים דמויי מקלות. הדימוי הציורי הממשי לא משמעותי כשלעצמו. תמונות אלו הן כמפות של עולם המטופל, להן נקודות התייחסות מוגדרות מחוץ לנייר. התמונה התרשימית מתייחסת למצב או מספרת סיפור למטפל. היא מצביעה על רגש אך איננה מגלמת אותו.
2. הדימוי המגולם (The embodied image) - ככל שהמטופל מתחיל לחוש דבר מה כלפי המטפל, מתחילה התרפיה להתעורר. התמונות הופכות חיות ומשמעותיות בהקשר למערכת היחסים. כשחש המטופל בטוח דיו בטיפול, הוא יעז להרשות לדימוי להוביל. כשהוא פותח עצמו לעוצמת תהליך יצירת הדימוי, יתחילו הדימויים להיות רגשיים יותר. כשמבחין המטופל בכך, יהיו הדימויים שיבואו לאחר מכן מושקעים ביתר רגש וכך הם הופכים לדרך רבת עוצמה להתקשרות עם כוחות לא מודעים ועיסוק בהם. תהליך יצירת בתמונה כאילו "משתלט". בלי קשר לכוונה המקורית, דימוי מסויים יכול לצמוח על ידי קו שהתווה בדרך מסויימת והתזת צבע מקרית או סימן מקרי עשויים בסופו של דבר להיכלל בצורה משמעותית בציור.

העברה
יחסי העברה/העברה נגדית הינם מפגש בו משתנים 2 אנשים, בו חשים שניהם דברים רבים...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^