הצמיחה והמשבר של הפסיכואנליזה בארצות הברית: פרויד והאמריקאים, 1917-1985 (סיכום עמ' 3-24)
Hale, 1995
אף מערכת מחשבה בזמנים המודרניים, מלבד הדתות הגדולות, לא אומצה על ידי כל כך הרבה אנשים כגורם מסביר של התנהגות אנושית. מגזינים פופולאריים תיארו אותו כ"דרווין של המחשבה", האב של הפסיכיאטריה וגישות חדשות לגידול ילדים חינוך ומיניות. התיאורים הגרנדיוזיים הללו, היו קביעות אופייניות לסטאטוס של פרויד באמריקה של שנות ה-50 המאוחרות עד שנות ה-60, שנים בהן הכותב החל את עבודתו על ההיסטוריה של הפסיכואנליזה האמריקאית.
ב-1975 החלו ביקורות להישמע: חוקר רפואה בריטי כינה את דוקטרינת הפסיכואנליזה כמוצר סופני כמו הדינוזאורים. פרדריק קרוז (מבקר אחר) טען שהיכולות הטיפוליות של הפסיכואנליזה שנחשבו כמדעיות ואף היושרה המקצועית של פרויד הם מיתוס.
כמה מהעלייה ומהצניחה המשוערת יכולים לנבוע מטבעה של הפסיכואנליזה וכמה יכולים לנבוע משינויים בחברה האמריקאית? במחקר קודם טען הכותב שההצלחה המוקדמת העצומה נבעה מהתאמה בלתי משוערת בין שני האלמנטים. הוא טען שפסיכואנליזה פגשה את צרכי האמריקאי הממוצע בצומת היסטורית קריטית. התיאוריות של פרויד סיפקו מכשיר זמני להתמודדות עם שני משברים שהתרחשו במחצית הראשונה של המאה: משבר מיניות מוסרי וטיפול במחלות עצבים ונפש.
התיאוריה של פרויד היתה רדיקלית והציעה הסברים אלטרנטיביים לאסכולה ה"גופנית" (שחיפשה הסברים בגוף והתעלמה מהרגש), שעברה משבר. היא האירה את חשיבותם ומשמעותם של פסיכוזות והדגישה את חשיבותה של המיניות. היא הציעה תפיסה של "תת מודע" כמטמון של דחפים מיניים וטענה ששליטה והבנה שלו תשחרר אנרגיות חבויות שאבדו עכב דיכוי. המבקרים של האסכולה ה"גופנית" ביקרו את מוסר הסקס של התקופה ואת הדרישה לאיפוק. הם ניסו לטהר את הזנות בעקבות זאת ולצאת ברפורמה חברתית פרוגרסיבית. בהתעקשות על צרכיה המיניים של האישה, פרויד קידם כלי רפואי עבור הרפורמה, המתחיל בכנות אודות המיניות.
בהרצאתו של פרויד באמריקה ב-1909 הוא הגיע לרגע אסטרטגי: הרחבת התיאוריה שלו, וביאורה לאזרח האמריקאי הממוצע. הוא איחד את צרכיהם: פסיכותרפיה שדחתה את המימד התורשתי, דחיית מוסר הסקס הקיים, הדגיש את חשיבות הסקס, הילדות ותפקיד הלא מודע. יותר מכך במודל שלו היה משהו שהאמריקאים יכלו לנצל: אופטימיות טיפולית, פשטנות, ותפיסה שחלומות הם המפתח להבנת התת מודע.
מהפסיכואנליזה של פרויד התפתחו שתי גישות:
א. להוטה להנחיל את הפסיכואנליזה למען רפורמה חברתית ו"היגיינה מנטאלית";
ב. שמרנית.
פרויד היה אמביוולנטי לגבי הרפורמה הרצויה לשליטה על ההתנהגות המינית. זה נתן פתח לשתי פרשנויות כלליות: רדיקלית ושמרנית. תוך 10 שנים מביקורו של פרויד, הפסיכואנליזה עקפה את כל מתחרותיה בעיתונות הכתובה. הניצחון הושג הודות ליתרונותיה של גישה זו. אף ניצחון בזירה...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
