הפרעת דחק פוסט-טראומטית

הפרעת דחק פוסט-טראומטית
Shalev et al., 2017

המאמר עוסק בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (Post-traumatic stress disorder – PTSD), בשינויים בהגדרות ואבחון ההפרעה בשנים האחרונות, במאפיינים הקשורים לשכיחות ההפרעה, לביולוגיה של ההפרעה, לטיפול בה והשלכותיו.

הגדרה ואבחון
הקריטריונים לאבחון PTSD עודכנו במידה רבה במדריך הסטטיסטי לאבחון הפרעות פסיכיאטריות (DSM-5) בהשוואה לגירסא הקודמת שלו. לעדכונים אלה קיימות משמעויות קליניות רבות כאשר קיימת חפיפה רק של כ-55% בין המאובחנים ב- PTSD בין שתי הגרסאות של ה- DSM, ורק 30% חפיפה של אבחון בין שלושה מקורות לאבחון: שתי הגרסאות של ה- DSM לצד הגירסא העדכנית של סיווג המחלות הבינלאומי (International Classification of Diseases, 11th Revision). עקב מצב זה אנשי מקצוע צריכים להיזהר ממניעת טיפול או ביטוח ממטופלים שאובחנו עם PTSD על פי גרסאות קודמות ואינם מאובחנים לפי הגירסא החדשה של ה- DSM.

מאפיינים אפידמיולוגיים של PTSD
שכיחות והסתברות מותנית
שכיחות PTSD היא הגבוהה ביותר לאחר אירועים טראומתיים כמו תקיפות...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^