הפרטה בהשכלה הגבוהה: תוכניות חוץ-תקציביות לתואר השני באוניברסיטת מחקר בישראל
יוגב, 2011
תקציר
בעשורים האחרונים נפוצה ההפרטה באוניברסיטאות פרטיות וציבוריות בישראל ובעולם. עיקר ההפרטה היא מכירת שירותים אוניברסיטאים הנסמכים על תקציב ציבורי לגורמים פרטיים, והיא מופיעה בתחומי חיים שונים באוניברסיטה. המאמר מתמקד בתופעה אחת של ההפרטה: היצע גובר של תוכניות לימוד פרטיות לתואר שני למנהלים. אלו הן "תוכניות חוץ-תקציביות" הנשענות על תקציב פרטי של התלמיד בשונה מ"תוכניות פנים-תקציביות" שממומנות על-ידי התקציב הציבורי המועבר על-ידי המועצה להשכלה גבוהה.
המאמר בוחן את ההבדלים בין התוכניות הפנים-תקציביות לתוכניות החוץ-תקציביות ודן בהשלכות השונות על הסטנדרטים השונים לתואר שני שהתפתחו באוניברסיטה.
נסיבות ההפרטה באוניברסיטאות ונימוקים בעדה ונגדה
הרקע להפרטה מורכב. בין הנסיבות שהובילו להפרטה נמצאים תהליכים דמוגרפיים בעקבותיהם צעירים דוחים את הלימודים וגיל הסטודנטים באוניברסיטאות עולה. לסטודנטים אלו יש תפיסה "מעשית" יותר והם פונים ללימודים למטרות מקצועיות, והאוניברסיטאות משנות את תוכניות הלימודים בהתאם (Levine, 2011). שנית, הביקוש הגובר להשכלה מוביל להיווצרות אלטרנטיבות (מוסדות פרטיים) ותחרות בניהן לבין אוניברסיטאות (Ruch, 2011). סיבה מרכזית נוספת היא קיצוצים בתקציבים לחינוך ציבורי, שמובילים לקיצוצים בתוכניות ובסגל. התוצאה היא חדירה של מדיניות כלכלית המבטאת שינוי אידיאולוגי.
רוב הספרות שנכתבת באוניברסיטאות מתנגדת להפרטה, אמנם יש התומכים בה בטיעון שהאוניברסיטה צריכה להדמות לסביבתה. המתנגדים להפרטה טוענים כי ההפרטה תגדיל את חוסר השוויון החברתי לסטודנטים, יש הטוענים שההפרטה אינה מוסרית (Giroux, 2002), ויש שמתמקדים במנגנוני ההפרטה שלא נעשים בשיתוף פעולה עם הסגל. כמו כן לא ברור עד כמה ההפרטה נכפית מבחוץ ועד כמה היא יוזמת האוניברסיטה עצמה (Barnett, 2003).
התוכניות החוץ-תקציביות באוניברסיטת...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^