הנחות נאמנות, עסקאות בלעדיות וצירור (Bundling): חוק ההיגיון, מבחן Quasi Per Se, מבחן עלות-מחיר או משהו ביניהם?
Eilat et al., 2016
מבוא
נושא ספציפי של הגבלים עסקיים מתעורר כאשר מונופול מעורב בהנחת נאמנות ללקוחות, הנחות מטרה (target rebates) או הצעת מוצרים בצרור (צירור - bundling). הנחות נאמנות הן הנחות שהקונה מקבל בתמורה לנאמנות למונופול. הנחת מטרה היא הנחה שניתנת לקונה כאשר הוא מגיע לכמות מסוימת שאותה הוא קונה מהמונופול. צירור הוא הנחה שניתנת לקונה כאשר הוא קונה מוצר שני של המונופול, ביחד עם המוצר המקורי. פרקטיקות אלה ("תמחור מותנה") כוללות הנחות שמוענקות על ידי המונופול, וקשורות לתמחור דורסני, אך גם לנושאים כמו עסקאות בלעדיות והסכמי קשירה (tying arrangements). השאלה המהותית היא כיצד יש לנתח פרקטיקות אלה – האם לפי פרדיגמת התמחור הדורסני, או לפי פרדיגמת ההדרה. על פי פרדיגמת התמחור הדורסני, הדרישה היא לספק הוכחה שהמונופול קבע מחיר מתחת למדד ראוי של העלויות שלו, ושהוא מתכנן לפצות על הפסדיו בעקבות מחירים אלה, בעתיד. על פי פרדיגמת ההדרה, במקרים של עסקאות בלעדיות, קשירה ותמחור מותנה, יש שני מבחנים עקרוניים שמתחרים עם מבחן מחיר-עלות של פרדיגמת התמחור הדורסני: מבחן quasi-per-se, ומבחן כלל ההיגיון (rule of reason). על פי מבחן quasi-per-se, למונופול אסור ליישם פרקטיקה שיש לה את הפוטנציאל להדיר מתחרים מהשוק, ללא הצדקת יעילות. כלל ההיגיון הוא מחמיר יותר כלפי התובע, ודורש הוכחה לקיומה של סבירות משמעותית לאפקט אנטי-תחרותי שנגרם בעקבות התנהגות המונופול. אם נמצא אפקט כזה, למונופול ניתנת האפשרות להראות הצדקת יעילות.
למחקר הנוכחי קיימות שתי מטרות עיקריות. הראשונה היא להבהיר שכל הפרקטיקות של תמחור מותנה שתוארו, הן פרקטיקות שיש ביניהן אנלוגיה ויש לנתח אותן באמצעות אותם כללי תחרותיות. המטרה השנייה היא להבהיר שהניתוחים והכללים שיש ליישם על פרקטיקות אלה אינן תלויות בסוג הפרקטיקה עצמה (כמו "צירור", "הנחות נאמנות" וכדומה), אלא במערך של גורמים שמתוארים בספרות: כוחו של המונופול כספק; השאלה האם במקרה הנדון מתבצעת הדרה של המתחרים ללא עלות מצד המונופול; עוצמת הסנקציה שהקונה סופג אם הוא מפגין חוסר נאמנות למונופול; מידת ההשתלטות על השוק; והצדקות יעילות. בחלק הראשון של המאמר, מוצגת סקירה כללית על הנחות נאמנות וההשפעות הכלכליות הפוטנציאליות שלהן. בחלק השני מוצגת סקירה דומה על הסכמי צירור (bundling). החלק השלישי מראה כיצד פרקטיקות אלה אנלוגיות זו לזו. בחלק הרביעי מוצגת המסגרת החוקית ושלושת מבחני החוק: מבחן מחיר-עלות; מבחן quasi-per-se ; וכלל ההיגיון. בחלק החמישי מוצג דיון לגבי האופן שבו יש להתייחס לכל פרקטיקות אלה מבחינה חוקית באופן זהה, שאינו תלוי בסוג...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
