המשגת המדיה כפרקטיקה
Couldry, 2004
פרדיגמה חדשה: המדיה כפרקטיקה
חקר המדיה התנהל לאורך השנים בקפיצות ובהתחלות, וטרם מצא קצב יציב וכיוון ברור. עם זאת הגיעה העת לנסח פרדיגמה חדשה, שתאסוף חלק מן העבודות המעניינות שנעשו לאחרונה, ובה בעת תיפרד מן הוויכוחים העקרים של העבר. פרדיגמה זו אינה רואה במדיה טקסט או כלכלת הפקה, אלא בראש ובראשונה פרקטיקה. חלק מן הדחף לכך בא מצמיחתה של תיאוריית הפרקטיקה בסוציולוגיה, והיא מתעקשת על קשר הדוק יותר בין חקר המדיה לבין הוויכוחים המרכזיים במדעי החברה, מתוך הבנה שכך מתבהרת גם תרומתו של חקר המדיה לאותם ויכוחים רחבים.
ההצעה פשוטה למראית עין: היא מתייחסת אל המדיה כאל מכלול פתוח של פרקטיקות הקשורות במדיה או מכוונות אליה. מטרתה להזיז את מרכז הכובד של המחקר מחקר הטקסטים או מבני ההפקה, חשובים ככל שיהיו, אל חקר הטווח הפתוח של פרקטיקות המכוונות, במישרין או בעקיפין, אל המדיה. בכך מתמקם חקר המדיה בתוך סוציולוגיה רחבה של פעולה ושל ידע, ונבדל מאותן גרסאות שלו שנוסחו בתבנית של ביקורת ספרותית.
מדוע פרקטיקה?
הפרקטיקה כנושא מתהווה בחקר המדיה
הסטת המוקד מן הטקסט נועדה לעקוף את הבעיות הבלתי פתירות של הוכחת השפעות המדיה, כלומר שרשרת סיבתית משכנעת המובילה מהפצת טקסט או מדפוס צריכה אל שינוי בהתנהגות הקהל. עצם המיקוד במבנה המפורט של טקסט מניח שאותם פרטים משנים תהליכים חברתיים רחבים, וזה בדיוק מה שקשה להראות, שכן בלא ראיות נותרת רק ספקולציה. גם הפנייה אל מבני ההפקה, כבכלכלה הפוליטית, אינה פותרת את הקושי. ניתוח מבני התעשייה והשוק חשוב כשלעצמו, אך מבנים אלה אינם מלמדים דבר על השימושים שנעשים בתוצרי המדיה בחיים החברתיים. קשה לעבור מן הטענה שגורמים כלכליים קובעים את אופי ההפקה אל הטענה שאופי ההפקה קובע את ההשלכות החברתיות של הטקסטים, משום שנותרת אי-ודאות מכרעת באשר לאופן שבו טקסטים מתווכים בין העולם שהם מייצגים לבין...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
