החשיבות התיאורטית של המשפחה
Goode, 2005
במהלך המאות, הוגי דעות הבחינו שהמשפחה מתפוררת, ובעשורים האחרונים הרעיון הזה נהיה יותר מקובל. חוקרים רבים דיווחו שהמשפחה כבר לא מבצעת מטלות שבעבר הופקדו בידה, כגון: ייצור, חינוך, הגנה... . מכאן נסיק שהמשפחה בדרך החוצה. אך כמעט כל מי שמנהל אורח חיים ממוצע נכנס למוסד הנישואין, ולבסוף מביא ילדים שבהמשך יעשו את אותו הדבר. מהמספר הגבוה של המתגרשים, רבים יתחתנו שנית. במדינות מערביות אחוז המתחתנים גבוה יותר כיום משהיה לאורך כל ההיסטוריה. בכל החברות כמעט כולם חיים לכודים ברשת משפחתית של זכויות ומחויבויות. אנשים מקבלים זאת לאורך תקופה ארוכה של סוציאליזציה בילדות. כלומר אנשים מרגישים שהדפוסים המשפחתיים האלה הם נכונים ורוצים אותם.
ברוב העולם, המשפחה המסורתית אולי מתערערת, אך מוסד הנישואין סביר להניח, יחזיק מעמד יותר מכל אומה קיימת. המערכת המשפחתית כמכלול היא חזקה.
גישות שונות לגבי המשפחה
חברה היא מבנה הבנוי ממשפחות המקושרות יחד. הכתבים המוקדמים ביותר על תרבויות רבות קובעים את חשיבות המשפחה. בתוך התיאורים האלה, מובעת לעיתים קרובות ההשקפה שחברה מאבדת מכוחה אם אנשים לא מקיימים מחויבויות משפחתיות. לפי קונפיוציוס, היחסים הנכונים בין שולט לנתין צריכים להיות כמו בין אב לילדיו. החשיבות התרבותית של המשפחה מודגשת גם ברית הישנה, ובכתבים הודיים. ניתן למצוא רבות על היחסים בתוך המשפחה כמוקד המרכזי לתשוקה האנושית בשירה, מחזות, רומנים.. .
מידי פעם חוקרים ופילוסופים הציגו תוכניות לחברות חדשות בהן תפקידי משפחה חדשים הוצעו כפתרונות לבעיות חברתיות מסורתיות. רפובליקת "פלאטו" היא ניסיון כזה. ב"פלאטו" ניסיון לדחוף ליצירת חברה שבה לכל החברים, נשים וגברים כאחד, תהיה הזדמנות שווה לפתח את כישוריהם ולהשיג עמדה בחברה רק על סמך הכישורים.
קהילות אוטופיות או ניסיונות כמו המורמונים, התעקשו על כך שיש צורך בשינויים ביחסי המשפחה כדי להשיג את מטרותיהם. כל מהפכה פוליטית חשובה מאז המהפכה הצרפתית הציעה תוכניות שכללה שינויים מעמיקים ביחסי המשפחה. מאז מלחה"ע השנייה, רוב הארצות בעולם כתבו חוקות חדשות, שכללו חוקים שכיוונו לדפוסי משפחה חדשים וספציפיים שחפפו יותר להשקפות המנהיגים לשוויון וצדק, ושיותר התנגדו לדפוס המשפחה המסורתי. השינוי הרחב הזה של פעולה תיאורטית ופוליטית, על תקופה של 250 שנה, מראה שבמהלך ההיסטוריה, היינו מודעים לחשיבות של דפוסים משפחתיים כאלמנט מרכזי בחברות אנושיות.
המקום המרכזי של המשפחה בחברה
ברוב החברות השבטיות, קשרים משפחתיים מהווים את החלק המרכזי של כל המבנה החברתי. לעומת זאת, בחברות מודרניות מתועשות, המשפחה מהווה רק חלק קטן מהמבנה החברתי. בכל זאת, המשפחה היא אלמנט מפתח בהן, בעיקר בקשירת יחידים עם מוסדות חברתיים אחרים כמו: כנסייה, מדינה, כלכלה. בהחלט, החברה המודרנית עם הטכנולוגיה המתקדמת שלה והביורוקרטיה המורכבת שלה, תתמוטט בלי התרומה של הסוכן החברתי הפרימיטיבי (למראית- עין) הזה. מע' המעמדות גם כן, כולל הגבלותיה על חינוך והזדמנויות, שיעורי הניעות הגבוהים או הנמוכים ועמדת המוצא החברתית מלידה, מבוססת על המשפחה.
החשוב ביותר, שבתוך המשפחה, הילד קודם כל מלומד לשרת את צרכי החברה, ולא את צרכיו האישיים. חברה לא יכולה לשרוד, אלא אם צרכיה ממולאים, כגון: ייצור וחלוקה של מצרכים, הגנה על צעירים, זקנים, חולים ונשים בהריון, קונפורמיות לחוק וכו'.. . רק אם יהיו יחידים בעלי מוטיבציה לשרת צרכים אלו, החברה תמשיך להתקיים. והיסודות למוטיבציה הזו...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
