החזיר המשוקץ
האריס, 1987
חוסר ההיגיון שבאיסור אכילת חזיר
למרות יעילותו יוצאת הדופן של החזיר בהמרת צמחים לבשר, העובדה שהוא נאסר לאכילה ביהדות ובאיסלאם מעלה תהיות. החזיר עולה על שאר חיות הבית במהירות הגידול ובכמות הבשר שהוא מספק. הוא מפרה במהירות, ממליט גורים רבים, וכל אחד מהם מגיע למשקל רב תוך זמן קצר. עם זאת, התורה מצווה להימנע מאכילתו ומגע בו, תוך ייחוסו לטומאה.
ההסברים ההיגייניים והבריאותיים ההיסטוריים
ברבות השנים ניתנו לחזיר הסברים המבוססים על גועל, לכלוך ואי-ניקיון, בין היתר על ידי הרמב"ם. הוא הצדיק את איסור אכילת החזיר בכך שמדובר בחיה שאוכלת צואה, מתפלשת בזוהמה ומטונפת מטבעה. אלא שהרגלים אלה אינם טבעיים לחזיר, אלא תוצאה של תנאים בלתי הולמים. חזירים מעדיפים מזון כמו שורשים ודגנים, ומתפלשים ברפש רק לצורך ויסות חום גופם, בדיוק כפי שכלבים וחיות בית אחרות עושות כאשר הן מצויות בתנאים קשים.
המוסריות של ההיגיינה כמניע
הרמב"ם ואחרים ניסו להצדיק את האיסור על החזיר דרך עקרונות בריאות הציבור, וטענו כי מאכלים אסורים אינם בריאים. בהמשך, גילוי הקשר...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
