ההבנה העכשווית של אבחון ושל טיפול במחלת האלצהיימר
Weller & Budson, 2018
מחלת האלצהיימר היא הגורם הנפוץ ביותר ברחבי העולם לדמנציה, כאשר שכיחותה ממשיכה לעלות, גם בעקבות הזדקנות האוכלוסייה. התהליך של מחלה זו מאופיין בשתי פתולוגיות מרכזיות: הצטברות של חומצת עמילואיד, ותהליך של סבך נוירופיברילרי (neurofibrillary) של חלבון טאו. אבחון אלצהיימר מתבסס על מספר קריטריונים קליניים, לצד מדדי הדמיה ומדדים של נוזלי גוף. הטיפול העכשווי ממוקד בסימפטומים, למרות שמספר מחקרים שנערכים כיום מיועדים גם לפתח טיפולים לפתולוגיות המוחיות. מחקר זה עוסק בהתפתחויות עדכניות בהבנה של הערכה וטיפול קליניים במחלת האלצהיימר, לצד עדכונים לגבי מחקרים שמתבצעים כיום.
רקע
דמנציה היא סינדרום קליני שמאופיין בירידה מתמשכת בלפחות שני תחומים קוגניטיביים כגון זיכרון, שפה, פונקציות ניהוליות או מרחביות, אישיות, והתנהגות, לצד אובדן של יכולות תפקודיות יומיומיות. מחלת האלצהיימר היא הגורם לכ-80% מכלל מקרי הדמנציה. למרות שאבחון סופי של אלצהיימר יכול להינתן רק בנתיחה שלאחר המוות, יש מספר מדדים בנוזל המוח והשדרה (Cerebrospinal fluid – CSF) ומדדי הדמיה מוחית, לצד קריטריונים קליניים חדשים יחסית, שיכולים לאבחן אלצהיימר גם בקרב מטופלים חיים. הטיפולים העכשוויים כוללים מעכבי אצטילכולין אסטראז עבור...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
