האתר המוביל ברשת לסיכומים בעברית

דמוקרטיה של רווחה: להגברת מעורבותה החברתית של הממשלה במשטר של כלכלת שוק

סיכום בעברית בהיקף 2395 מילים, של המאמר:

גפני, א. וזוסמן, צ. (2000). דמוקרטיה של רווחה: להגברת מעורבותה החברתית של הממשלה במשטר של כלכלת שוק. בתוך: נחשון-שרון, ד. (עורכת) הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 2000 (עמ' 199-226). ירושלים: המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל.

קיים סיכום תמציתי יותר של מאמר זה.



להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 45 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה

דמוקרטיה של רווחה: להגברת מעורבותה החברתית של הממשלה במשטר של כלכלת שוק
גפני וזוסמן, 2000

מבוא
במסמך "עיקרי התקציב" לשנת 2001 נקבעו מספר יעדים מרכזיים: " ביסוס הצמיחה המהירה", "צמצום אי השוויון בחלוקת הכנסת הכלכלית", "התבססות המשחות בעשירונים הנמוכים על הכנסה כלכלית שתלך ותגדל ושתהיה תלויה עד כמה שפחות בתשלומי העברה".
האסטרטגיה של הממשלה להשגת היעדים הללו היא הקטנת משקל הממשלה ומעורבותה במשק, בכדי לאפשר את מיצוי פוטנציאל הצמיחה של המשק הישראלי, תוך התבססות על צמיחת המגזר העסקי. הדרך להשגת היעדים היא בארבע דרכים:
1. המשך הפחתת הגירעון הממשלתי יחסית לתוצר.
2. הפחתת ההוצאות הממשלתיות יחסית לתוצר.
3. הפחתת נטל המס.
4. המשך הורדת החוב הממשלתי יחסית לתוצר.

לכן החליטה הממשלה שהתקציב לשנת 2001 יתוכנן כך שהגירעון הכולל יחסית לתוצר ירד (ב-1.75%) וההוצאה הממשלתית יחסית לתוצר תקטן (ב-0.75%) ועל מנת לעמוד בכך יקוצץ תקציב ההוצאות הממשלתיות ב-1.7 מיליארד ₪. עוד עלה כי תגבור התחומים החשובים כגון: חינוך, תשתיות והכשרה מקצועית יעשה על ידי קיצוץ בתקציבי ממשלה אחרים ולא על ידי תוספת תקציב.
באשר להקטנת אי השוויון ההנחה הייתה שצמיחת המגזר העסקי תביא לצמצום אי השוויון וזאת על ידי כמה צעדים: ראשית, הגדלת התקציב להעלאת רמת ההשכלה וההכשרה בקרב מחוסרי עבודה. במקביל תמנע הממשלה ניצול לרעה של תשלומי ההעברה שהיא מעניקה, כך יופחתו תשלומי העברה. שנית, צמצום מימדי העסקה של עובדים זרים על ידי הגברת האכיפה.
חשוב לתת את הדעת על כך שהתחדשות הצמיחה בישראל מתקיימת במסגרת של שינוי מבני הקורה במשק הישראלי. עיקרי הצמיחה והיצוא הם על ידי התעשייה הטכנולוגית- הי-טק, תופעה שעשויה לתרום להעלאת רמת החיים, אך מאחר שזוהי צמיחה בלתי מאוזנת ענפי הייצוא המסורתיים ממשיכים לדשדש. הצמיחה הבלתי מאוזנת מרחיבה את הפערים החברתיים והכלכליים בישראל. דבר הניתן לתיקון על ידי מעורבות הממשלה בעיקר בתחום החברתי, במסגרת של כלכלת שוק והמשך השתלבות בכלכלה העולמית. כך יושג חידוש צמיחה וצמצום מעגל העוני והקטנת אי השוויון.

המדיניות הכלכלית-חברתית הנוהגות בישראל כדגם של "הדרך השלישית"
רקע לאסטרטגיה הכלכלית-חברתית בישראל היה שבעשור האחרון חלו במדינות דמוקרטיות רבות במערב מהפכים פוליטיים שהחזירו לשלטון מפלגות סוציאל-דמוקרטיות או ליברליות לאחר כשני עשורים של ממשלים שמרנים וזאת בין היתר בעקבות שינוי משמעותי של דגשים אידאולוגיים ובמרכזם "מדינת רווחה" (ביטוח לאומי, תשלומי העברה, מערכת בריאות ציבורית, לשכות סעד ועוד) אשר הייתה קודם לכן עמוד התווך של המדינות והחשיבה הכלכלית-חברתית של השמאל. בשנות ה-70 והש-80 ובעיקר בעקבות משבר האנרגיה שפרץ בשנת 1973, נאלצו מרבית המדינות להתמודד עם משברים כלכליים – אינפלציה גדולה, מיתון ואבטלה עמוקה, מצב שכונה "סטגפלציה". הדבר הוביל לגידול מופרז של תקציבי המדינה והמנגנון הממשלתי להסתאבות מדינת הרווחה, הדבר הפך למרכיב דומיננטי בחשיבה הכלכלית, החברתית והפוליטית של מובילי דעת הקהל. בראשית שנות ה-90, הייתה שאיפה ל"ממשלה קטנה" שתאפשר קיצוץ ניכר בהוצאות הציבור והקטנה משמעותית בנטל המיסוי, מדיניות מוניטרית שתשמור על יציבות מוחלטת של המחירים אף במחיר של אבטלה עמוקה ומדיניות כלכלית שתשאיר את מרבית ההכרעות הכלכליות בידי "כוחות השוק". אולם, בהמשך התפתחה בציבור תחושה של אי-נוחות בעקבות אי-התממשות ההבטחות, היעדר צמיחה כלכלית, גידול באבטלה ומאי-צדק חברתי – גידול הפערים ואי-השוויון. כל זה גרם לשובן של...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^