בחירת מקצוע ורוח הקפיטליזם
Doepke & Zilibotti, 2008
המהפכה התעשייתית שהתרחשה בבריטניה הביאה לטרנספורמציות סוציו-אקונומיות שבהן מעמד האצולה ובעלי הקרקעות שהיו הקבוצה הכלכלית הדומיננטית, הוחלפו על ידי אליטה כלכלית חדשה של קפיטליסטים תעשייתיים שצמחו מהמעמד הבינוני והפכו לקבוצה הכלכלית הדומיננטית. במאמר זה מוצעת תיאוריה של היווצרות העדפות אישיות תחת חוסר השלמות של השוק הכלכלי, שיכולה להסביר את דפוס השינויים בהיררכיה הכלכלית של מעמדות חברתיים.
הורים מעצבים את ההעדפות של ילדיהם בתגובה לתמריצים כלכליים. משפחות ממעמד הביניים במקצועות שדורשים מאמץ, מיומנויות וצבירת ניסיון, מפתחות יותר סבלנות ומוסר עבודה, בעוד משפחות ממעמד גבוה שמסתמכות יותר על הכנסות משכר דירה של נכסים בבעלות המשפחות, מפתחות טעם מעודן יותר לתרבות פנאי. ההבדלים בגישות אלה בהתאם למעמד חברתי, שמקורם בטבע של מקצועות העיסוק שהיו קיימים לפני המהפכה התעשייתית, הופכים לגורמים מרכזיים שקובעים את ההצלחה הכלכלית לאחר שהמהפכה התעשייתית שינתה את מבנה השוק הכלכלי.
1. מבוא
המהפכה התעשייתית הייתה יותר מאשר צמיחה וצבירת הון כלכלי, אלא גם הביאה לשינויים וטרנספורמציות רבות מבחינה פוליטית וחברתית, והגדירה מחדש את ההיררכיה בין מעמדות שונים בחברה ואת חלוקת העושר וההכנסות בחברה.
לפני תחילת תהליכי התיעוש בבריטניה במאה ה-18, עושר כלכלי וכוח פוליטי היו מקושרים באופן ישיר לבעלות על קרקעות. במהלך המאה ה-19, מעמד חדש של יזמים ואנשי עסקים צמחו והפכו לאליטה הכלכלית. ברובם, היזמים ואנשי עסקים אלה צמחו ממעמדות הביניים העירוניים, והאליטה הכלכלית של בעלי הקרקעות בסופו של דבר איבדה את הדומיננטיות הפוליטית והכלכלית שלה.
חוקרים רבים מסבירים את המהפך בהיררכיה הכלכלית באמצעות התייחסות לערכים, גישות והעדפות של מעמדות חברתיים שונים, וקיימות דוגמאות רבות לכך שהמעמד של בעלי הקרקעות התנגדו לעבודה, לא היו מוכנים לחסוך, לא השקיעו בפעילות עסקית, ולא התייחסו לכסף כנושא שכדאי להשקיע בו. לעומתם, התעשייתיים החדשים מתוארים כחסכניים, מחושבים, וכבעלי מוסר עבודה גבוה.
תפקידם של ערכים תרבותיים כגורמים לשינויים סוציו-אקונומיים הוא נושא שנמצא בדיונים רבים במדעי החברה. קרל מרקס הגדיר את מערכת היחסים הכלכלית בחברה כ"בסיס של החברה", וראה את התרבות, הדת והאידיאולוגיה כהשתקפות של האינטרסים הכלכליים של המעמד השולט. לעומתו, מקס וובר טען בצורה הפוכה כי תרבות ודת הם גורמים שמניעים את ההתפתחות של הקפיטליזם המודרני.
במאמר זה, מוצג פיתוח של תיאוריה של היווצרות העדפות אישיות של אנשים, שמבוססת על פרדיגמה של בחירה רציונאלית. המאמר בוחן האם תיאוריה זו יכולה לסייע להסביר את הטרנספורמציות הסוציו-אקונומיות שהתרחשו במהלך המהפכה התעשייתית.
הקשר בין תנאים כלכליים לבין ערכים תרבותיים פועל לפי התיאוריה בשני הכיוונים. מצד אחד, הבדלים בהעדפות האישיות בין מעמדות שונים הם גורמים משמעותיים שמביאים לשינויים סוציו-אקונומיים, אבל מצד שני, הבדלים אלה בהעדפות האישיות גם מעצבים את התנאים הכלכליים שעימם מתמודדים כל אחד מהמעמדות. ביישום התיאוריה על המהפכה התעשייתית, התיאוריה מנבאת גם הבדלים התחלתיים בהעדפות האישיות בין מעמדות שונים, וגם תוצאה של שינויים בהיררכיה הכלכלית עד להגעה לשיווי משקל חדש.
2. ספרות רלוונטית
המחקר הנוכחי תורם לספרות העדכנית בתחום הכלכלה של המהפכה התעשייתית. על פי הספרות, שינויים בערכים החברתיים ובהעדפות...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
