בדידות של ילדים, תחושה של קוהרנטיות, אקלים משפחתי ותקווה: סיכון התפתחותי וגורמי הגנה

סיכום בעברית בהיקף 4644 מילים, של המאמר:

Sharabi, A., Levi, U., & Margalit, M. (2012). Children's loneliness, sense of coherence, family climate, and hope: Developmental risk and protective factors. The Journal of Psychology, 146(1-2), 61-83.‏

להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה


אופציונלי. השם שיופיע על החשבונית


בדידות של ילדים, תחושה של קוהרנטיות, אקלים משפחתי ותקווה: סיכון התפתחותי וגורמי הגנה
Sharabi et al., 2012

תקציר
המחקר הנוכחי בדק את תרומתם של משתנים אישיים ומשפחתיים לחיזוי של בדידות כסיכון התפתחותי ותחושת קוהרנטיות כגורם הגנה. המדגם כלל 287 ילדים מכיתות 5-6 ובחן את בדידותם, תחושת קוהרנטיות שלהם, תקווה, מאמץ ומשפחה. בוצעו ניתוחי רגרסיה מרובים אשר מטרתם הייתה לחשוף לכידות משפחתית והתקווה של הילדים תרמה להסבר על הסיכונים הנלווים לבדידות. עם זאת, תרומתה של המשפחה וההסתגלות לא הייתה משמעותית. ניתוח אשכולות של ממדי האקלים המשפחתיים (כלומר, לכידות והסתגלות) בוצעו על מנת להבהיר את התפקידים האינטראקטיביים של הסתגלות משפחה ביחד עם לכידות משפחה. החוקרים זיהו 4 סוגי פרופיל משפחה נפרדים: ילדים באשכולות של 2 משפחות דיווחו על הרמות הנמוכות ביותר של בדידות ואת הרמות הגבוהות ביותר של אישיות כנקודות חוזק. ילדים באשכול משפחה בעלת אופי נוקשה, דיווחו על הרמות הגבוהות ביותר של בדידות ואת הרמות הנמוכות ביותר של תחושת הקוהרנטיות של ילדים והתפקיד הייחודי של גמישות המשפחה בתוך מערכות משפחתיות. תוצאות ומאפיינים נוספים הובהרו כמדדי הסתגלות במונחים של בדידות ועוצמות אישיות.

מבוא
למערכות יחסים עם בני הגיל יש תפקיד קריטי בחיי הילדים, מתבגרים וכדומה, בעיקר לרווחתם ולכן החוויה של בדידות מהווה מקור למצוקה וגם לסיכון התפתחותי. ראוי לציון, שחוסר במערכות יחסים יכולה ליצור השלכות שליליות מידיות וארוכות טווח. עם זאת, לא בכל פרק בודד בחיים נחשב כגורם סיכון, בהתחשב בכך שרוב הילדים חווים בדידות לטווח קצר כתוצאה נורמלית של אינטראקציות חברתיות יומיומיות, בתוך תנאים קונטקסטואליים שונים. עם זאת, עבור חלק מהילדים, תחושות של בדידות אלה עשויות להיות מצב כרוני והתפתחותית סיכון.
סקירה ספרותית כבר תיעדה את יחסי הגומלין בסקאלה של כרוני ורמות גבוהות של בדידות והיבטים שונים של חוסר הסתגלות חברתית ורגשית במהלך ילדות ובגיל התבגרות, כגון: בעיות בריאות פיסיות, דיכאון, חרדה חברתית, הערכה עצמית, מעמד חברתי נמוך, דחייה חברתית, קורבנות, תוקפנות ונסיגה חברתית ותשומת לב המתמקדת בשונה. מחקרי בדידות גם איתרו את תשומת הלב בתפקידי ההגנה של אישיות כנקודות חוזק, כגון: תחושה גבוהה של קוהרנטיות וסגנון חשיבה המלווה בתקווה. מחקר המשתמש במגוון של מונחים בדיון על משתנים הגדיל את הסבירות לתוצאות שליליות, לרבות סיכון ופגיעות. בנוסף לתנאים המותאמים כגון: הגנה וחוסן לתיאור משתנים ותהליכים המקטינים את הסבירות לתוצאה שלילית. במחקר הנוכחי, השתמשו במונח הסיכון כדי להתייחס לגורמים ולהגדיל את הסיכויים של ילדים אשר חווים בעיות רגשיות והתנהגותיות כגורמים המקטינים את הסבירות בכל רמות סיכון. גם המחקר הנוכחי יצא מנקודת הנחה על ידי המודל הדואלי של בלאט שמדבר על אישיות והציע שתי אישיות התפתחותית יסודית, כלומר התייחסות אישית והגדרה העצמית. זה מודל של האישיות שמציב פיתוח אישיות בין שני קווים התפתחותיים: "קירבה בין אישית", הכוללת את הפיתוח של היכולת להקים יותר ויותר מערכות יחסים בוגרות, הדדיות ויחסים בינאישיים מספקים, ו"הגדרה עצמית", הכוללת פיתוח הגדרה עצמית חיובית בתוך המודלים של גורמי סיכון והגנה.
מטרות המחקר הנוכחי היה לבחון את תרומתו של הפרט ותרומת המשפחה כמשתנים לניבוי של הבדידות כגורם סיכון כמדד, והגנה כגורם לתחושת הקוהרנטיות כאמצעי של הגדרה עצמית.
בתחילה יובהר האינדיבידואליסטית כהיבטים התפתחותיים כלומר, את הבדידות ותחושת קוהרנטיות עוד לפני הבהרת היחסים המתועדים שלהם עם הממדים המערכתיים והמשפחה. דבר אשר יסכם את התפקיד של ציפיות לעתיד כמשלים חוויות העבר של ילדים וחוויות בהווה.

בדידות
בדידות כמערכת יחסים, מורכבת ברגשות ומאופיינת כחוויה רגשית שלילית הנובעת מאדם. החוויה נתפסת כבעלת ליקויים במערכות יחסים אינטימיים וחברתיות. בדידות בילדות התאפיינה כחוסר שביעות רצון הנתפס עם בני גיל שונים, היבטים של יחסים חברתיים. פעמים רבות, הבדידות קשורה למאבקים של דחייה חברתית, לעומת קבלה ששיקפו חיבה קולקטיבית או שנאה על ידי הקבוצה של ילדים או בני נוער כלפי חבר בודד. עם זאת, בנוסף לקשרי העמיתים ישנה חשיבות רבה לתפיסה הסובייקטיבית של ניכור חברתי כגורם סיכון עיקרי התפתחותי וגורמים אישיים שזוהו כבעלי רמות גבוהות של בדידות. חוקרים הראו במחקר אורך מהילדות עד גיל ההתבגרות, שבדידות הילדות היא בסבירות גבוהה יותר להיות מזוהה עם מספר גורמים ותהליכים. הם בחנו את היחסים בין הדיכאון ובדידות, והגיעו למסקנה שיש בדידות קוגניטיבית, רגשית והתנהגותית. המרכיבים ששיקפו רצון שלא התגשם והוא להיות בקשר הדוק יותר עם אנשים. בנוסף לגירעון גנטי בהערכה של מערכות יחסים, המנגנונים של בדידות של הילדים יכולה לנבא מספר סימפטומים של דיכאון במהלך גיל ההתבגרות הכוללת פיתוח של הטיות קוגניטיביות הסתגלותיות והתמודדות אסטרטגיות אשר גורמים לאדם ייאוש חברתי, והתפתחות הדיכאון.
לסיכום , בדידות משקפת את התפיסה של אי התאמה בין יחסים הבינאישיים שאדם רוצה שתהיה לו לעומת מה שיש לו. זוהי חוויה לא נעימה הקשורה ליחסים חברתיים. ובכל זאת , זה לא שם נרדף לבידוד חברתי או דחייה חברתית, אלא התוצאה של תפיסת ליקויים כמותיים או איכותיים ביחסים החברתיים של האדם . מחקרים הצביעו על קיומם של יחסי גומלין דינמיים בין תפיסות העצמית והבדידות, ורגשות בדידות גדלו על פני תקופה של שנה. בנוסף נטייה להאשמה עצמית ודווח על תפיסה עצמית נמוכה יותר. ובכל זאת, כמה ילדים דיווחו על תפיסות עצמיות חיוביות, אשר חושפים את התפקיד החשוב של גורמי הגנה כמו תחושת קוהרנטיות.

תחושת קוהרנטיות
תחושת קוהרנטיות כמדד להערכה עצמית גלובלית, כבר נחשב במחקר כגורם הגנה עבור ילדים ומבוגרים. חוקרים הציגו את תחושת קוהרנטיות כמשתנה מפתח לקידום רווחה ולהבנת המשאבים הפנימיים של אנשים ואת עוצמותיו. כחלופה למודל הפתוגני של בריאות והמודל הדואלי שהבדיל בין בריאות וחולי כמו שתי מדינות נפרדות, המודל המבריא, מציע המשגה דינמית של הניסיון לרווחה. מבנה דינמי זה רואה בריאות כהרף נע על רצף, עם מחלה ותפקוד לקוי בקצה אחד ואיכות חיים ונקודת חוזק אישיות בשני. מודל זה מספק הבנה גלובלית ודינמית מדוע אנשים מצליחים להישאר בריאים ולחוות רווחה, למרות לחצים רבים בחייהם.
חוקרים אחרים ציינו כי מחלה ומתח יכולים להתרחש בכל מקום לכולם. השאלה העיקרית היא לא מדוע אנשים עלולים להיות חולים, אלא איך הם יכולים לשרוד למרות רמות גבוהות של מתח. שאלה זו בהשראת מחקר מקיף על משאבים עמידים והפיתוח שלתחושת הקוהרנטיות מורכבת משלושה...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^