האתר המוביל ברשת לסיכומים בעברית

אי-שוויון חברתי בישראל

סיכום בעברית בהיקף 1238 מילים, של הפרק:

בן-פורת, א. (2001). אי-שוויון חברתי בישראל. בתוך א. יער וז. שביט (עורכים), מגמות בחברה הישראלית (עמ' 487-584). האוניברסיטה הפתוחה.



להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה

אי-שוויון חברתי בישראל
בן-פורת, 2001

הגדרה, מתודה ומושגי מפתח
הסוציולוגיה עוסקת בהבדלים בין בני האדם, והדיון באי-השוויון החברתי מתחיל במקום שבו עובר הגבול בין טבע לתרבות. אי-שוויון חברתי הוא תכונה ראשונית של החברה האנושית: אינו מקרי, אינו זמני ואי-אפשר לבטלו כלאחר יד. מקורותיו אינם באנשים עצמם אלא במבנה החברה שהם חיים בה, והוא נוטה להתמסד ולהתוות גבולות בין קטגוריות חברתיות. זו תופעה אוניברסלית והיסטורית: בכל חברה שולט רק חלק מן האוכלוסייה, בדרך כלל מיעוט, במשאבים ובדרכי הקצאתם, ולכן יש לבחון אותה בהקשר המקומי ובהקשר ההשוואתי כאחד. שורשי אי-השוויון הישראלי נטועים בקווי היסוד של המבנה החברתי והכלכלי שהתגבשו כבר בתקופת המנדט הבריטי, והחיבור בין פוליטיקה של כלכלה חופשית ובין כלכלת השוק החופשי בשנות ה-70 העמיק אותם.

הגדרה
אי-שוויון חברתי הוא תופעה מבנית המתבטאת בנגישות השונה של אנשים למשאבים כלכליים, חברתיים ופוליטיים, כלומר ביכולת לנכס משאבים ולשלוט בהקצאתם. הנגישות קובעת חלוקה היררכית לקטגוריות המכונות מעמדות, והן נקבעות בראש ובראשונה על פי העמדה במישור הכלכלי, אף שגם לפוליטיקה ולתרבות חלק בהגדרתן. שלושת הממדים האמפיריים של אי-השוויון הם עושר, כוח ויוקרה, ומשקלו של כל אחד מהם נקבע בתנאים ההיסטוריים: במשטר פיאודלי הכריעה הפעולה הפוליטית בחלוקת המשאבים, ובמשטר קפיטליסטי ההון משפיע גם על הפוליטיקה ועל התרבות.

ריבוד וניעות
ריבוד מציין מוסדות כלכליים, פוליטיים ותרבותיים המארגנים את המבנה החברתי, יוצרים עמדות הנבדלות זו מזו בגישה שהן מאפשרות למשאבים, ומשמרים את הקצאת בני האדם אליהן. אף שאי-השוויון ממוסד, בכל חברה מודרנית יש תנועה בין עמדות, המכונה ניעות חברתית, ומידתה תלויה בחדירות הגבולות בין הקטגוריות ההיררכיות הבסיסיות. בארצות...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^