אופטימיות
Segerstrom et al., 2017
ציפיות כלליות לגבי העתיד
אופטימיסטים מצפים שהדברים יסתדרו עבורם לטובה ופסימיסטים מצפים שיסתדרו לרעה, וציפייה כללית זו קשורה לתהליכים מוטיבציוניים המעצבים את אופן ההתייחסות לחיים. ההגדרות המדעיות מתמקדות בציפיות לעתיד וקושרות את האופטימיות למודלים של ציפייה-ערך: התנהגות משקפת חתירה אל מטרות שערכן נגזר מחשיבותן, ואילו הציפייה היא מידת הביטחון שהמטרה ניתנת להשגה, כך שהמפקפקים מצמצמים מאמץ או כלל אינם מתחילים, והבטוחים מתמידים גם מול מכשולים. ציפיות קיימות ברמות הכללה שונות, מחציית כביש ללא עזרה ועד בניית מוניטין טוב, והאופטימיות היא הגרסה המוכללת שלהן: ביטחון הנוגע לחיים בכללם ולא להקשר מסוים, ולכן אמור לחול בהקשרים רבים.
מדידה
שתי דרכים לפחות משמשות להערכתה. האחת שואלת ישירות אם הנשאל מצפה שתוצאות בחייו יהיו טובות או רעות, וזו הגישה שבבסיס מבחן אוריינטציית החיים (Life Orientation Test) וגרסתו המתוקנת, המתואם עם נוירוטיות, מוחצנות והערכה עצמית אך אינו בר-המרה בהן. האחרת רואה באופטימיות ייחוס סיבתי הנגזר מפרשנות העבר ומודדת אותה בשאלון סגנון ההסברה (attributional style), אך הייחוסים מתואמים במידה מתונה בלבד עם מדדים ישירים של ציפיות, ולכן הגישות אינן חליפיות, וההסתמכות על המדידה הישירה הלכה וגדלה. ההתפלגות רציפה: רוב האנשים מדווחים על תערובת ורובם אופטימיים יותר מפסימיים, ובשני מדגמים גדולים 30 אחוזים היו אופטימיים במידה גבוהה ו-47 אחוזים במידה בינונית, לעומת 3 ו-20 אחוזים פסימיים. שאלת הממד הדו-קוטבי האחד לעומת שני ממדים נפרדים נותרה פתוחה.
מניין באה האופטימיות
למקורותיה פן גנטי ופן סביבתי: הערכה אחת העמידה את מורשתה על כ-25 אחוזים, שיעור נמוך מזה של תכונות...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
