המאמר עוסק בהצגתה של "תיאוריית החתול החמוד של אקטיביזם דיגיטלי". הרעיון המרכזי שעליו מבוססת התיאוריה עומד על שני המשפטים הבאים:
- ווב 1.0 נוצר על מנת לאפשר לפיסיקאים לשתף מאמרים אקדמיים.
- ווב 2.0 נוצר על מנת לאפשר לאנשים לשתף תמונות של חתולים חמודים.
ניתן לתאר את התיאוריה באופן כללי ורחב כתיאוריה שעוסקת באופן שבו אקטיביסטים ברחבי העולם מבצעים שימוש בפלטפורמות אינטרנטיות חדשות, כמו למשל רשתות חברתיות, כדי לקדם את האג'נדות החברתיות/פוליטיות שלהם, בהתבסס על העובדה שחלק גדול מהשימוש בפלטפורמות אינטרנטיות אלה מיועד להפצה של תוכן אישי ו"בנאלי" של גולשים, כמו למשל "תמונות של חתולים חמודים".
כדי להציג את התיאוריה, המחבר מציג בתחילת המאמר את ההיפותזה הבאה:
פלטפורמות אינטרנטיות מספיק טובות ימשכו פורנו ואקטיביסטים. אם אין בהן פורנו, זה אומר שהפלטפורמה לא עובדת. אם אין בהן אקטיביסטים, זה אומר שהיא לא עובדת טוב.
כדי להסביר היפותזה זו, המחבר מקביל את קיומו של פורנו בפלטפורמה/בכלי האינטרנטי כ"בדיקת שמע במיקרופון", "האם זה עובד?". לעומת זאת, מבחן קיומם של אקטיביסטים בפלטפורמה הוא מבחן חזק יותר, מפני שאם אקטיביסטים משתמשים בפלטפורמה, זה אומר שהיא גם יעילה.
בחלק הבא של המאמר, מוצגות מספר דוגמאות לשימוש של אקטיביסטים בפלטפורמות אינטרנטיות שונות, במדינות שבהן הממשלה מפעילה סוג כלשהו של צנזורה על השימוש של אזרחים באינטרנט, כמו מלזיה, פקיסטן, קטאר, טוניסיה, בחריין, מצריים, וסין. בכל אחת ממדינות אלה מתואר תהליך שבו אקטיביסטים השתמשו בפלטפורמות אינטרנטיות שונות כדי לפרסם נושאים שהממשל לא היו מעוניין שיופצו, חיזוק של גורמים המתנגדים לממשל, פגיעה של זכויות אדם שמתקיימת במדינה, שחיתויות של אנשי ציבור, ודוגמאות רבות נוספות. בכל אחד ממקרים אלה, הממשלה ניסתה לבצע צעדים שונים של צמצום, צנזורה או הגבלה של הגישה של אזרחים לאינטרנט או לפלטפורמות אינטרנטיות מסוימות, ולכל אחד מצעדים אלה היו השלכות ותוצאות שונות.
לדוגמא, בטוניסיה, אקטיביסטים השתמשו בסרטוני וידאו שהיו מבוססים על פרסומות לחברת אפל, כדי לקדם מועמד להחליף את השלטון. בנוסף, אקטיביסטים השתמשו בתמונות של Google earth כדי לפרסם מידע על מיקומו של המטוס הנשיאותי, וכדי להראות שהמטוס נמצא במקומות שונים בעולם כאשר הנשיא נמצא בטוניסיה, כלומר שהנשיא משתמש במטוס הפרטי כדי לשלוח את אשתו למסעות קניות באירופה.
בבחריין, אקטיביסטים השתמשו בתמונות מתוך Google Maps כדי לפרסם תמונות שמוכיחות את העובדה ששטחים ציבוריים רבים הולאמו על ידי משפחת המלוכה שפיתחה את האחוזה שלה, על חשבון הציבור. במצריים, אקטיביסטים השתמשו בטוויטר כדי לפרסם מעצר עתידי של מתנגד לממשל, והמונים יצאו לרחובות ומנעו את המעצר. בסין, השלטונות עצרו בלוגר שפירסם מידע נגד הממשל, ואחותו הפכה לבלוגרית משפיעה במאבק לשחרורו. בכל אחד ממקרים אלה ומקרים אחרים שמתוארים בהרחבה, השלטונות בכל מדינה ניסו ליישם צעדים שונים כדי למנוע את פעילותם של האקטיביסטים. לדוגמא, בפקיסטן השלטונות חסמו את הגישה ל- YouTube. בבחריין, הרשויות חסמו את הגישה ל- Google Maps. במדינות מסוימות כמו במצריים, השלטונות חסמו אתרים ספציפיים כמו האתר של האחים המוסלמים. בבלארוס, הממשלה החליטה להקים אתר מתחרה ל- YouTube עקב תכנים שהממשלה לא רצתה שהציבור בבלארוס ייחשף אליה, ובתגובה בלוגרים בלארוסים הקימו פלטפורמה שנקראת LuNet. למעשה מתואר מאבק מתמשך בין השלטונות לבין האקטיביסטים והבלוגרים, כאשר לכל צעד שהממשלה מבצעת האקטיביסטים מוצאים פתרון, וממשיכים לפרסם את התכנים שבהם הם מעוניינים.
עוד דוגמא מעניינת לפעילותם של אקטיביסטים קיימת בסין, שבה בלוגרים סינים התחילו לסמן את האתרים או הפלטפורמות שבהם הם מפרסמים בעזרת תמונה של עקרב, מפני שהמילה River crab בסינית דומה למילה harmonize, שמשמעותו שהאתר צונזר על ידי הממשלה.
המאבק בין אקטיביסטים ברחבי העולם לבין הניסיונות של ממשלות להגביל או לצנזר את התכנים שאליהם נחשפים הגולשים במדינה, הוא הבסיס לפיתוח "תיאוריית החתול החמוד". הרעיון של התיאוריה הוא שכאשר בפלטפורמה אינטרנטית מסוימת מועבר הרבה "תוכן בנאלי" כמו "חתולים חמודים", כמות הגולשים והמשתמשים באותה פלטפורמה עולה, ולכן כאשר מועברים בפלטפורמות אלה חומרים שקשורים לאקטיביזם, חסימה של פלטפורמות אלה גורמת להרבה "נזק היקפי" מבחינת הממשלה, מפני שאזרחים רבים במדינה נפגעים בפעילות האינטרנטית הרגילה שלהם של הפצת תכנים "בנאליים". לכן, לתיאוריה זאת יש שתי משמעויות מרכזיות: הראשונה היא למעשה המלצה לאקטיביסטים להשתמש בפלטפורמות שבהן קיימות כמות רבה של "תכנים בנאליים", שאותן הממשלות פחות יגבילו או יחסמו. המשמעות השנייה היא שאחת מהפעילויות המתפתחות של אקטיביסטים היא להגביר את כמות "החתולים החמודים" שקיימים בפלטפורמות שבהן קיימים תכנים אקטיביסטיים, וכך להקטין את הסיכוי שפלטפורמות אלה יחסמו על ידי ממשלות.
הקריאה של המחבר בסוף המאמר היא למפתחים של פלטפורמות אינטרנטיות חדשות, לשים לב ולקדם את פעילותם של אקטיביסטים בפלטפורמות אלה, מפני שמצד אחד פעילותם תקדם ותשפר את הפלטפורמה, מצד שני פעילות אקטיביסטית היא אחת הסיבות המרכזיות להתפתחותן של רשתות חברתיות בכלל.
מקור
Zuckerman, E. (2008). The cute cat theory of digital activism. E-Tech Conference, San Diego, CA, USA.